שורר ראובן גרוסמן לסיור לימודי, לחקור את מצב החינוך בבתי-הספר בארצות הברית, כדי להכין תכניות לבנינה החדש של הגמנסיה ולארגון בוגרי המוסד הזה ברחבי ארצות הברית, ובשובם סיכם את המסקנות בחוברת מיוחדת.
משנת תש"ד שימש גם יו"ר ועדת התרבות המרכזית של הסתדרות המורים בארץ, וזמן מה יו"ר המחלקה הישובית בחברת "ידע-עם".
בראשית תש"ח נתמנה למנהל מחלקת החינוך של הועד הלאומי לכנסת ישראל.
בנותיו: עודדה (ציירת) אשת גדעון שטרנברג, צלילה, נתיבה.
דוד בר-רב-האי (בורובוי)
נולד בעיר ניז'ין, פלך צרניגוב (אוקראינה), ו' תמוז תרנ"ד (1894), לאביו ישראל יעקב בורובוי (סוחר באודיסה ואח"כ במוסקבה, מותיקי חובבי ציון וחובבי שפת עבר) ולאמו לאה בת דוד ביליג (ביקר בארץ בתרל"ו).
קיבל חינוך עברי וכללי בגמנסיה באודיסה, ומשנת 1911 עד 1914 בבית ספר גבוה להנדסה בבראונשוויג (גרמניה). לרגל מלחמת העולם הראשונה נאלץ להפסיק את הלימודים. אחרי 4 שנים של שבי חזר לאודיסה (1918) ולמד מ-1919 עד 1921 בבית ספר גבוה לחוק בין-לאומי. את ההשכלה המשפטית גמר בשעורי המשפט בירושלים בשנת 1932.
היה מזכיר קהלת אודיסה, חבר מרכז צעירי-ציוןהתאחדות ברוסיה ומזכיר המועצה המאוחדת של ההסתדרות-הציונית באודיסה בשנות 21- 1919.
ב-1919 נשא לאשר, את ד"ר שולמית בת מאיר חת (רופאת ילדים).
בגלל פעילותו הציונית במחתרת נאסר ב-1921 ובפעם השניה ב-4.5.1922 עם מאסר הועידה השלישית של הפיקציה הציונית העמלנית "צעירי ציון" האי-ליגלית בבית הכנסת "מוריה" בקיוב (51 איש צירים ואורחים), ונידון ביחד עם 11 מצירי הועידה. ופעיליה לשנתים מאסר באיזולציה חמורה. קיבל רשות לצאת מרוסיה וב-1924 עלה ארצה. עבד במזכירות מרכז ''הפועל הצעיר", בלשכה הראשית של הקה"ק (1925), במרכז העליה של הסתדרות העובדים הכללית (1926) ונסע לארצות חוץ בשליחות הקרנות הלאומיות. השתתף כציר מטעם הפועל הצעיר ואח"כ מטעם מפלגת פועלי ארץ-ישראל בקונגרסים הציוניים בשנות 1925, 1935, 1937 ו-1939 ובאספת הנבחרים השלישית והרביעית, נבחר לחבר הועד הלאומי ולסגן יו"ר קהלת חיפה.
בכסלו תש"ח נבחר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לאספת הנבחרים החמישית.
פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", בקובצים "נפתולי דור" וקורות תנועת העבודה הציונית צעירי ציון - התאחדות ברוסיה הסובייטית, בעריכת ב. ווסט, ת"א, תש"ה ; "לפני כס המשפט") ו"ארבעים שנה" (קובץ למלאות ארבעים שנה להופעת "הפועל הצעיר", ת"א, תש"ז; "היהודים בא"י לפני מאה שנה") ואת הספר "כנסת ישראל".
בנו: מאיר.
אברהם זוסמן כהן
נולד בירושלים, י"ח חשון תר"ס (22.10.1899), לאביו אריה ליב (מראשי המנקרים בירושלים) ולאמו אסתר ביילה בת ר' חיים משה פרלקווארט (ראה עמוד 904). למד בתלמוד-תורה "עץ חיים", בביה"ס "נצח ישראל" בפתח תקוה, בבית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית בירושלים ובביה"ס למסחר בתלי אביב.
בשנת תרפ"ג נשא לאשה את יוכבד בת מאיר רוזין (ראה עמוד 962).
ב-1921 נתמנה למרכז עניני השכונות נוה שלום, נוה צדק ואהל משה, שהיו אז ב"שטח ההפקר" שבין הערים יפו ות"א, טיפל באיחוד השכונות וסיפוחן לת"א, ומשיצא דבר זה לפועל ב-1922 צורף לפקידות המרכזית של עירית ת"א ועבד בה עד סוף 1927.
בראשית 1928 עבר להנהלת הפירמה המסחרית האחים גרין שהפכה מאז לפירמה י. גרין ושות' (א"י) בע"מ עם סניפים בירושלים ובחיפה, וכן נתמנה למנהל חברת "כמו-אורינט" והחברה לספנות ולמסחר בים התיכון בע"מ ועוד. הוא חבר הועד הפועל של התאחדות האימפורטרים והסיטונאים בא"י מיום הוסדה, חבר ועד לשכת המסחר בת"א-יפו ופעיל בועדותיה השונות, חבר ועד "המרכז לעזרה סוציאלית", יזם את הקמת בית-הספר המקצועי על שם גרין בצפת ובהשפעתו תרם מר יהושע גרין סכום ניכר להקמת בית-הספר ואליו הצטרפו התאחדות בני הישוב והסתדרות העובדים הכללית בעזרה ובת