בתקופת פיקודו בחיפה שכלל את ארגון ה"הגנה" והכליל בתוכו את כל השרותים (מכבי-אש, מגן-דודאדום). הרבה להגות בספרות הצבאית ברוסית, צרפתית, אנגלית וגרמנית ולהתאים את הידיעות שרכש לתנאי הארץ, וגם להקנות ידיעות צבאיות שיטתיות למפקדים ולאנשי השורה של הארגון, ובמהומות תרצ"ו-צ"ט ניהל את ההגנה ואת לימוד המדע הצבאי בתוך נסיון יום-יום. ארגן קורסים להדרכת מפקדים ומדריכים. הנהיג את החג"ם (חינוך גופני מורחב להכשרה צבאית של הנוער הלומד), בתחילה בבית-הספר הריאלי בחיפה ואח"כ בכל הארץ. יצר התחלה של ספרות צבאית בעברית בסדרת החוברות "לנוער". ניהל למעשה את הקורס של "פלוגות-הלילה המיוחדות" בראשותו של וינגייט (עין חרוד, אוקטובר 1938). היה ראש מחלקת ההדרכה הארצית ב"הגנה" וכשהורכב בספטמבר מטה כללי של ה"הגנה" להפיכת הארגונים המקומי לכח צבאי ארצי עם כל שרותיו ואביזריו, הועמד הוא בראשו וניהלו כל הזמן, חוץ מבתקופת אוקטובר 1945 - אפריל 1947, כשהיד. בארצות הברית עם פרוץ מלחמת הכנופיות הערביות בסוף נובמבר . 1947 נגד הישוב העברי, לשם סיכול החלטת ארגון האומות בדבר יסוד מדינה עברית, נתגלה - במדה רבה הודות לפעולתו של ראש מטה ה"הגנה", כי מתחת לחממו של השלטון הבריטי העוין הספיק הישוב העברי להכין לו כח צבאי מאורגן להתגונן מבלי להזדקק לחסדי הצבא הבריטי, ש"איים" בעזיבת הארץ (ועוד קודם לכן קיבל כמה דחיפות לכך מהמהלומות שהנחיתו עליו כוחות המחתרת העברית, ה"הגנה" ו"תנועת המרי" שהיתר. קשורה במטה הכללי). משום כך הוכרח השלטון הבריטי לעמוד בדיבורו, להגשים את איומו ולעזוב את הארץ ב-14 במאי 1948. באותו יום הוכרז על יסוד המדינה העברית והממשלות הערביות שמסביב פתחו עליה במלחמה גלויה בצבאות סדירים. אז יצא ארגון ההגנה מן המחתרת והפך גם הוא לצבא סדיר של מדינת ישראל- ויעקב דוסטרובסקי, ראש המטה של ה"הגנה" הפך ליעקב דורי, ראש המטה הכללי של צבא ישראל. בשנת 1929 נשא לאשה את בדנה בת יהודה ליב פינטוב, מקורנץ, מחוז ויליקי פלך וילנה (כיום, בעל משק פינטוב בשרון, ע"י רמת-הכובש). צאצאיו: ירחמיאל, צבי, איתנה.
דוד הכהן
נולד בהומל, רוסיה, ו' חשון תרנ"ח (10.10.1897), לאביו מרדכי בן הלל הכהן (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו שפרה בת נתן פבזנר. אחרי התחילו את לימודיו ב"חדר מתוקן" בהומל עלה לארץ עם בית אביו בתרס"ז, למד בגימנסיה "הרצליה" ביפו ואח"כ בתל-אביב וגמר בה במחזור הרביעי.
במלחמה העולמית הראשונה התגייס עם חבריו מבוגרי הגמנסיה "הרצליה" לצבא התורכי ביום ט' ניסן תרע"ו לפי הקריאה של הגילים 19 ו-20. אחרי שנה שלמה של צרות ויסורים בבית הספר בקושטא עבר למוגלה (עיר קרובה אל הים האגאי) באנטוליה ותפס שם מקום חשוב בלגיון שלו, ואחרי המלחמה חזר לארץ.
ב-1919 יצא לאנגליה ולמד ארבע שנים כלכלה מדינית באוניברסיטת לונדון. באותה תקופה למד וגר יחד עם משה שרתוק ובין מוריו היו קלמנט אטלי וד''ר דלטון (מראשי מפלגת העבודה הבריטית ומראשי ממשלת הפועלים).
כשחזר ארצה בתרפ"ג לא נמצאה כאן אפשרות לפעילות כלכלית בהיקף רחב מחוץ להסתדרות העובדים הכלללית.
בתרפ"ג הצטרף להסתדרות העובדים הכללית ומיד מצא את מקומו כמנהל ב"משרד לעבודות צבוריות ובנין" שלה, עבר עם המפעל הזה את כל נפתוליו וגלגוליו וירידותיו ועליותיו - למן "סולל בונה" הראשון ו"מרכז העבודה" ועד ל"סולל בונה" של ימינו, שגדל והיה לנותן העבודה הגדול ביותר בארץ ("כור", "פניציה", "וולקאן", "נשר" (ביח"ר למלט), "אבן-סיד" ועוד). בכל המפעלים האלה משמש דוד הכהן בתפקיד מנהל. הודות לקשריו הטובים עם ראשי השלטון והצבא הבריטי עלה בידו להשיג בשביל "סולל בונה" (חוץ מהזמנות הבטוחות של מוסדות הסוכנות היהודית) הזמנות וחוזים לביצוע עבודות בהיקף עצום ("חומת טיגרט" בגבול הארץ בצפון, סלילת כבישים ובנין מחנות ושדות תעופה בארץ, מפעלי נפט באיראן, ובשנות מלחמתהעולם השנית גם עבודות צבאיות בסוריה. והודות לריכוז כוחות טכניים מעולים וקיום תנאי-עבודה מחמירים בלי חשש לשביתות - יכלה חברת "סולל בונה" לבצע את העבודות בהצלחה וברווח. וכך גם בעבודות הצבוריות בשביל מדינת ישראל.
בשנת תר"ץ נשא לאשה את רות בת יחזקאל קרבצוב (נפטרה. בירושלים, כ"ב חשון תש"ו 29.10.45) ובזיווג שני נשא את הסופרת ברכה חבס