עד מהרה נעשתה איבנקוב הקטנה למרכז ציוני וצבורי חשוב בכל פלך קלוב. היו שם בתי ספר ששפת הוראתם היתה "עברית בעברית". הוקמה קהלה מאורגנת, נוסדה קופת מלוה, נוסד קואופירטיב "הצלה".
נשא לאשה את רבקה רחל בת יהודה סלוצקי. לקיוב יצא בסוף המאה הי"ט ושם עסק בהוראה ומצא למרצו כר נרחב לעבודה ציונית ותרבותית.
אחרי הקונגרס הציוני השני יסד בפרבר הקיובי סולומנקו את "החדר המתוקן" הראשון בקיוב, אך ב"חדר" אחד לא הסתפק, אלא הלך ויסד גם שעורי ערב למבוגרים שבהם למדו עברית. רבים מתלמידיו אלה תפסו אח"כ מקום חשוב בציונות ובצבוריות בגולה ובארץ.
מרוב עבודה ועמל חלה בגרונו והרופאים אסרו עליו את ההוראה. לשם פרנסתו נעשה לסדרן עבודות דפוס.
בשנת 1917, אחרי המהפכה ברוסיה, נבחר לועד הציוני הראשון בקיוב ופיתח עבודה ציונית אקטיבית. ביחד עם אחד מידידיו רכש את דפוס שפטל מברדיצ'ב והדפוס הועבר לקיוב ונקרא בשם "התחיה". בו נדפס העתון היומי הציוני "דער תלגרף''.
עם כבוש קיוב ע"י הבולשביקים הוחרם הדפוס ומצבו החומרי הורע מאד. הציונים עברו אז למחתרת ויחד אתם עבר את העבודה הציונית. היה באותו הזמן ממיסדי בית הכנסת "כנסת ישראל", ששימש גם למועדון ציוני אי-ליגלי ושם גם היה במשך שעות היום בית ספר עברי. בבית כנסת זה נאסרה הועידה של צעירי ציון בשנת 1920, והוא לא היסס לאכסן בביתו כמה צירים מערי השדה.
אחרי מאסר הועידה יצא לארץ ישראל, ואחרי טלטולי דרך מרובים הגיע לארץ עם שני בניו וקבל עבודה בחברת "משק", בה עבד כמה שנים, וכשחברה זו חיסלה את עסקיה יסד לו יחד עם ידידו אברהם גוטמן בית דפוס קטן.
היה חבר המועצה של "ברית הציונים הכלליים", חבר הועד הארצי של קרן היסוד, חבר הועד של "בית הכנסת הגדול" בתל אביב, חבר הועד של "ברית ראשונים", חבר בועד אגודת "עונג שבת". חבר ועד "התאחדות יהודי רוסיה", חבר הועד של החברה החדשה "ירושלים". היה גם כמה שנים חבר ועד ואגודת אהלים וצריפים בת"א.
נפטר בתל אביב, ט' סיון תש"ב ב"אהל שם", שהיה שם לשם השתתפות באספת עם של ה"ברית" למען החינוך הכללי.
הובא לקברות בנחלת יצחק.
צאצאיו: יצחק ז"ל (היה רופא, בצבא הרוסי), ד"ר אהרן (רופא בתל אביב), הינדה (חברת קבוץ "אפעל"), אליהו (פרופ. למוסיקה וקומפוזיציה בפריז).
שמחה נתן סגל (גאסנבויאר)
נולד בעיירה ציסנוב, גליציה, בשנת תרכ"ב (1862), לאביו ר' שרגא בן הרב שמואל נחום , ראב"ד דלזנסק, ולאמו גולדה. למד בחדרים ובישיבה ובשנת תרל"ז עלה ארצה ללמוד בצפת. היה מעסקני כולל גליציה בצפת, שבחו"ל התנהל אז בנשיאותו של הרב יצחק ליב סופר (נכד ה"חתם סופר") בקראקוב. שקד על הגדלת ההכנסות של הכולל וכמה פעמים אף נסע למטרה זו לחו"ל, וכן הרבה לפעול לטובת "ישיבת חתם סופר", שהיתה בזמנו הישיבה הגדולה בצפת, ולטובת עניי העיר בכלל.
נפטר בצפת, ה' שבט תרפ"ה.
צאצאיו: ביילה אטיל אשת ישראל איסר וייסבוים, שמואל נחום .
יוסף סרלין
נולד בביאליסטוק, כ"ט שבט תרפ"ו (24.2.1906), לאביו יעקב זרח ולאמו פסיה לבית לשצינסקי . קיבל חינוך יהודי-לאומי וכללי. חניך הגימנסיה העברית בביאליסטוק. למד משפטים באוניברסיטת וארשה והוסמך למאגיסטר למשפטים ולמדעי המדינה ולעורך-דין.