היה פעיל במוסדות חנוך ותרבות ציונית באודיסה. בעיר זו נבחר גם לועד הקהלה. כמו כן יסד הוצאת ספרים בשם "כנרת", שהוציאה ספרים על היהדות ועל ציונות.
בשנת 1919 נאסר ביחד עם קבוצת ציונים באודיסה (ביניהם: זאב טיומקין, עו"ד פן, יעקב וסרמן) ונאשמו בקשרים עם המעצמות האימפריאליסטיות והודות לחוקר הדין סברני - חברו של חתנו ד''ר ליב צרטקוב נצלו ממשפט מות.
בשנת 1920 הגיע לארץ ישראל, ותיכף נכנס לעבודה צבורית תרבותית, וגם לעבודה כלכלית, ונבחר להנהלת "הלואה וחסכון" בתל-אביב, ושמש כמנהל המוסד במשך 10 שנים.
עם פרוץ מאורעות תרפ"א נשארו הרבה מאות יהודים מחוסרי גג שגרו ביפו. לפי יזמתו ויזמת הד"ר בוגרשוב התארגנו ויסדו חברה של "מחוסרי דירות". הודות לפעילותו (היה יו"ר האגודה) ומרצו, הצליחה האגודה הזו לקבל קרקע מקרן הקימת והלוואות אפותיקאיות לבנין, והשכונה הוקמה במהירות יוצאת מגדר הרגיל.
בשנת 1929 נוסד לפי יזמתו הירחון "קואופרציה", שהשתתף בו זמן רב בתור עורך וסופר, ומאמריו תורגמו אח"כ בספרות הקואופרציה בפולין, היה יו"ר "ברית ראשונים" אחרי מותו של אלתר דרויאנוב. נפטר בתל אביב, כ''ד תמוז תש"ו (23.7.46) ונקבר בבית הקברות הישן.
צאצאיו: לידיה (לאה ) אשת ד''ר לייב טשרטקוב (רופא הגימנסיה "הרצליה"); אהרן , עו"ד בתל-אביב.
שמואל ליפשיץ-הכהן
נולד בביאליסטוק, פולין, בשנת תרל"ב (1872), לאביו דניאל (סוחר-ספרים ואח"כ מראשוני המתנחלים והבונים ביהודיה ובפתח תקוה) ולאמו רחל בת דב גוטפארב אחרי ראשית לימודיו בחדרים עלה ארצה בשנתו ה-11, בראשית תרמ"ג, עם אביו לפני יתר בני המשפחה. בזמן הראשון, כשאביו היה עסוק בסידור המשק ובבנין הבית ביהודיה למד הוא ב"חדר" ביפו, ואח"כ המשיך ללמוד בבית-הספר של המושבה ולמד עברית וערבית מפי המורה והחוקר הנודע אליהו ספיר (שהיה אח"כ ממנהלי בנק אפ''ק). למד במקוה ישראל, השתלם בכל ענפי החקלאות ואח"כ עבד במשק הוריו וביחוד התמסר לגידול דבורים ותולעי משי. הדריך בענפים אלה את יתר האכרים והרצה עליהם בשיעורי-ערב שערך. המציא מכונה לנקות מהר את הפקעיות, עזרה חשובה לגידול דבורים, הפיץ אותה במושבה וקיבל בעדה פרס מאת יוסף ניגו מנהל מקוה ישראל ומאת אברהם בריל מנהל פקידות יק"א ביהודיה. פרסם ספר על "הזבלים החימיים" וספר על "גידול ירקות". הכין בכתב-יד ספר בשני חלקים על גידול דבורים הלכה למעשה. פרסם מאמרים על חקלאות בכלל וגידול דבורים בפרט ב"דאר היום , ב"החקלאי" של ד"ר מ. זגורודסקי וב"השדה" של אליעזר יפה .
נשא לאשה את חנה בת אהרן חיים בלייברג .
המשיך כל ימיו בעבודה חקלאית ולעת זקנה עוסק הוא במשק מעורב קטן (גידול ירקות ופרחים ועופות) ליד ביתו.
צאצאיו: יוחנן, יעקב (פקיד אפ"ב בת"א), הדסה אשת יהודה סמואל, עליזה אשת אליהו שנברג.
חיים (אליהו יוסף) המבורגר
נולד בירושלים, כ"ג אדר תרכ"ח (1868), בן שני לאביו נטע הרש (נתן צבי) (מיסד "בנק נתן המבורגר". מראשי כולל אונגארן, בן ר' משה נאוועמעסטע, תלמיד ה"חתם סופר", שעלה ארצה עם משפחתו מפרסבורג בשנת תרי"ז) ולאמו רחל בת ר' ראובן כהן . (שמו המקורי היה אליהו יוסף כשם אחיו שמת לפניו, ול"סגולה" הוסיפו לו את השם חיים , ובסוף נשתקע שמו המקורי ונקרא רק בשם חיים). למד מפי טובי המלמדים בירושלים ובישיבה ובבית-המדרש "מנחם ציון". למד מפי אביו לקרוא בתורה ובן ט"ו היה כבר קורא מובהק, והיה קורא בתורה בבית הכנסת הגדול שב"חורבה", וכן היה מקובל כבעל-תפלה נעים קול ונוסח. השתלם באופן פרטי בשפות אירופיות.
בחדש שבט תרמ"ד נשא לאשה את חנה יוטא בת הרב אריה מרדכי רבינוביץ , ממשפחות אדמו"רים מפורסמות בפולין, נכד האדמו"ר ר' יעקב יצחק, "היהודי" מפשיסחא. המשיך ללמוד עם חבריו האברכים, ואחד מחבריו בלימודי התירה היה הרב נחום נתנזון (אביו של שלמה זלמן נתנזון מנהל בנק אפ"ק בחיפה). עמד יחד עם עשרות אברכים לבחינת-התחרות בבקיאות במסכת שלמה עם פירושי הראשונים וזכה בפרס שהוכרז עליו מטעם כולל אונגארן: העלאת הדרגה (מספר ה"גראדים", מכסת יחידות הכסף, שנשתנתה לפי כמות