ולעבודה לאומית גם ביפו וגם בבירות, ושם היה פעיל גם בחוג הכללי של התלמידים להרצאות ולכתיבה.
מ-1916 עד סוף מלחמת העולם הראשונה שרת בצבא הטורקי במחלקה סניטרית בראשותם של הרופאים ד"ר אברהם אבושדיד, ד"ר יהושע שאמי וד"ר סוואביני .
ב-1920 יצא ללמוד רפואה באוניברסיטת לוזאן, שווייץ, והוסמך לד"ר לרפואה. גם שם היה פעיל למען הציונות והתרבות העברית הן כסטודנט והן בהשארו שם אח"כ כרופא מוסמך. היה חבר הסתדרות הסטודנטים העברים בשווייץ בשני כינוסים של התאחדות בינלאומית של הסטודנטים, נשיא הסתדרות הציונים בלוזאן ובשווייץ הצרפתית, חבר הועד המרכזי של ציוני שוייץ וציר בועידות הארציות בציריך, באזל וג'נבה, חבר ועדי הקה"ק וקרן היסוד לשוייץ ועוזר פעיל לשליחי הלשכות המרכזיות של הקרנות שבאו לשוייץ, חבר ועדת התרבות של הציונים בלוזאן ובכל שוייץ הצרפתית ונציגם בועדת התרבות המרכזית של ציוני שוייץ. פרסם מאמרים בעתונות הישראלית והכללית שבשוייץ בצרפתית ובגרמנית, וב-1942 פרסם בצרפתית מחקר על הגרענת מתקופת התנ"ך ועד ימינו.
ב-1924 נשא לאשה את צלה לבית איזיקוביץ . במלחמת העולם השניה השתתף ביסודה ובפעולתה של ועדה יהודית-נוצרית בראשיות פרופסורים, רופאים, כהני-דת, סופרים ואנשי-שם אחרים לעזרת הפליטים היהודים שנמלטו לשוייץ ולהצלת חיי הרבה אלפים ילדים ומבוגרים, בראש הועד פעל יחד עם פרופ טייאן , ד"ר אקשקה , הכהן הפרוטסטנטי גרון ומרת דרייפוס (ממשפחת הקפיטן דרייפוס הנודע שנרדף על יהדותו במשפט צבאי בנוי על מערכת כזבים וזיופים), השיגו הרבה עזרה ורצון טוב מאנשי הממשלה הפדרלית של שוייץ ובמקרים חמורים עשו למען הצלת נפשות אף מחוץ לתחומי החוק והסכמת השלטונות.
ב-1945 חזר ארצה כרופא ראשי ל-365 פליטים שהועלו ארצה באניה הפורטוגזית "לימה" והתישב בשכונת אגרובנק בחולון. בניו: דב, בן-עמי .
הרב חיים זבולון חרל"פ
נולד בירושלים, א' אייר תרס"ב, לאביו הרב יעקב משה (רב בשערי חסד ורחביה, ירושלים, ראש ישיבת "מרכז הרב", גאון תלמודי ומקובל, ממשפחות רבנים, שלפי מגילת היוחסין שנשתמרה בה מוצאה משושלת מלכות בית דוד) ולאמו פסיה בת הרב מיכל ורניקובסקי (ממשפחת הגאון ר' דוד פרידמן מקארלין.
למד בחדרים, בישיבות ''עץ חיים" ובישיבת "מרכז הרב" מפי אביו ומפי הרב הראשי א. י. הכהן קוק , והוסמך לרבנות על-ידי הרב קוק והרב איסר זלמן מלצר ועוד.
בתרפ"א נשא לאשה את רבקה סירקה בת הרב א. ד. שקאלל. השתתף ביסוד חברת "נחלת ישורון" בירושלים, שנוסדה לשם גאולת אדמה ורכשה קרקע על הר הצופים, ערך את תקנות החברה והיה אחד ממנהליה.
בתרפ"ד נתמנה מטעם הרבנות הראשית לארץישראל לרב בסג'רה (אילנית) שבגליל התחתון, ובשנת תרפ"ה לרב בראשון לציון, נוסף לפעולה הרבנית הרגילה בהוראת איסור והיתר, משפטי דין תורה, כשרות ובירורים, פיקח על השרותים הדתיים הצבוריים התמסר להפצת לימוד התורה במושבה, יסד חברות ללימוד ש"ס, משניות, ושלחן-ערוך אורח חיים - בשם הכולל "תפארת חיים", עזר ליסוד תלמוד תורה והשתדל למען יסוד ישיבה. מרצה בקביעית בשיעורי תורה של החברה, דורש ונואם בחגים ובענינים צבוריים ולאומיים. משתתף בועידות וכינוסים ארציים לחיזוק התורה והיהדות (היה ציד באספה הבוחרת את הרבנות הראשית לארץ-ישראל, בועידת להפצת התרבות העברית המקורית, כינוסים למען השבת, טהרת המשפחה ועוד). פרסם מאמרים בדאר היום, ההד, קול יעקב, הדביר, שערי ציון, קול תורה, תורת א"י, הפוסק, תבונה, נחלת צבי, תלפיות, הפרדס, שערים, קהת, היסוד. חיבר והכין לדפוס את הספרים: האור, הופעת הקודש, נחלי חיים, היי מרדכי, הלכה למעשה. בנותיו : מינה דבורה אשת ר' מנדל שטרנהל (סוחר בכפר אתא, מעסקני הפועל המזרחי), יוכבד אשת ר' דוד מרכוס (מפעילי פועלי אגודת ישראל), אהובה אשת הרב ניסן זקש (מחבר ספרי הלכה, רב בנס ציונה), מרים אשת משה גליק.
פרופ' אליקום (היינריך) לוה
נולד בעיירה גרוס-וונצלבן, ליד מאגדיבורג, גרמניה, בשנת תרכ"ט (11.7.1869), לאביו יהודה לואי ולאמו ברטה בת אביגדור פלאוט. גדל באוירה של שאננות אזרחית, טפוסית ליהודים החיים באשליה