ועוד גאל קרקעות בשטחים שונים של ירושלים החדשה וסביבתה.
היה מכובד מאד גם בין הערבים, שקראו לו "מוסה אפנדי", ואף בני משפחות נשאשיבי וכלדי וערביי הכפרים שבסביבה הציעו לו את עזרתם לגאולת קרקעות.
פעולתו האחרונה היתה ביסוד שכונת ''נחלת אחים". ביום ו' הלך שמה עם שותפיו וגמרו את קנית האדמה והיה שמח מאד להצלחת הקניה ותיכן להקים שם שכונה גדולה ומסודרת. אך כפי הנראה שמו המוכרים הערבים רעל בקפה שכיבדו בו אותו ואת שני חבריו, שכן במוצאי שבת הרגיש לפתע ברע ועוד לפני בוא הרופא שבק חיים לכל חי וגם שני חבריו מתו זה אחר זה באופן פתאומי.
נפטר בירושלים, כ"א אדר א' תרפ"א.
צאצאיו; יהושע בצלאל (מורה וסופר בארץ ובחו"ל), יצחק (מורה בקזבלנקה מרוקו), אלעזר (מורה) דניאל (סוחר) אברהם מאיר (מהנדס וממציא) רבקה אשת דב פרננד ז"ל, מלכה (ז"ל) אשת אברהם שרויט נון, אסתר, טובה (אשתו השניה של אברהם שרויטמן). שרה אשת הד"ר יוסף בורג .
יהושע בצלאל קנטורוביץ (קופיל)
נולד בירושלים, י' תשרי תר"ן (1889), לאביו ר' משה (שנקרא ר' משה מאלצ'ר על שם מוצאו מהעיירה מאלץ, ליד ביאליסטוק, מיסד ובונה שכונות רבות בירושלים החדשה: בן הרב יהושע בצלאל , מראשי ישיבת "עץ חיים", מחבר הספר שו"ת "משכן בצלאל" ועוד ספרים רבים) ולאמו רחל בת הרב שמואל אשכנזי (נכד ר' יעקב עמדן מאלטונה, רב בגליציה ואח"כ מראשי עדת החסידים בירושלים).
למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" ואח"כ בישיבת ''תורת חיים" והגיע לבקיאות רבה בש"ס ובפוסקים ושקד גם על לימוד תנ"ך ותולדות ישראל.
נכנס בין הראשונים ללמוד בביית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית בירושלים, ואחרי גמרו עבד כפקיד בבנק אפ"ק. כשיסד פרופ' בוריס שץ את ביתהספר "בצלאל" בירושלים הציע לו את עזרתו, עבד כשנה וחצי כמזכיר המוסד, עשה לו תעמולה מוצלחת בצבור החרדי של בני כל העדות, פעל רבות להפצת התרבות העברית והרעיון הציוני בין חניכיו ועובדיו ועובדותיו של המוסד, הדפיס להם חוברות ושירים ונסך בהם התלהבות לעבודת יצירה לאומית, כתב מאמרים ב"החבצלת", "הצבי", "השקפה", ''העולם", "היהודי", "די ועלט", אוסט אונד ועסט" "היינט" ועוד.
נסע ללמוד משפטים באוניברסיטת איסטמבול ובחופש-הקיץ הראשון, בתרס"ט, נסע עם ידידיו לסלוניקי, שם פעל למען השפה העברית והציונות יחד עם יצחק אפשטיין וזאב ז'בוטינסקי . שם נשא לאשת את בואינה בת הרב שמואל אורי . חזר לאיסטמבול ובשנות תר"ע-ע"ג היה שם מורה בביתהספר ובבית-המדרש למורים של הקהלה בפרבר קוסקונדזוק, השתתף בעריכת העתון "המבשר" וכתב בו הרבה מאמרים ופיליטונים והצטיין גם שם כמו ביתר מקומות מגוריו - כמורה, סופר ונואם למען ארץ-ישראל, השפה העברית ושיפור חיי הצבור היהודי.
היה ממיסדי אגודת "בני-ציון" בירושלים (שבין חבריה היו א. בן-אבי, גד פרומקין, א. אלמליח ועוד).
להזמנת אפרים כהן חזר ארצה בראשית תרע"ד והיה מורה בבית-הספר למל ובבית-המדרש למורים בירושלים בראשית מלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא הטורקי, ואחרי תבוסת התורקים שרת במפקדה הבריטית בעריכת העתון "חדשות הארץ" שהוציאה בעברית. אחרי שנה בעבודה זו התפטר ממנה, יצא מצרימה ופעל כסוכן בתי-חרושת גרמניים, המשיך בפעולה צבורית וציונית ובכתיבה בעתונות העברית בארץ ובעתונים גרמניים ואידיים בגולה (בפולין ובאמריקה). השפיע על יהודים רבים במצרים להשקיע כספים בארץ, וכל הזמן שאף לחזור ארצה ולהשתקע בה, אך לא עלה בידו.
נפטר בקהיר, ט' שבט תש"ג.
צאצאיו מתתיהו בצלאל (פקיד ממשלתי בסידור עניני קרקעות), שמואל (ד"ר למתמתיקה). עליזה .
הרב יצחק זאב יאדלר (גולדברג)
נולד בעיר מיאדיל (או יאדלה), ליד וילנה (ליטא), בשנת, תר"ג (1843), לאביו הרב יהודה דוד מלאשקוביץ (לפי מסורת המשפחה היתה לסבא של אביו מגילת-יוחסין, שתיארה את מוצאו משבט אפרים ונשרפה בדליקה שנפלה בביתו) ולאמו גיטל בת הרב בנימין . (נקרא יאדלר על שם עיר הולדתו). הצטין מילדותו בלימוד ובהתנהגות ומשנתו השמינית ואילך היתה העליה לארץ-ישראל בראש תשוקותיו, וכשגדל