יהודה בורלא
נולד בירושלים, י"ח אלול תרמ"ו (1886), לאביו יהושע (ממשפחת רבנים ודיינים, מחברי ספרים בשו"ת ודרושים מושרשת בירושלים זה למעלה ממאתים שנה) ולאמו סולטאנה בת הרב יעקב תורג'מן מחברון.
למד בבית המדרש "דורש ציון", בישיבה הספרדית "תפארת ירושלים", בבית המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית, גמר בתרע"ב והחל לשמש בתור מורה בירושלים.
במלחמת העולם הראשונה שרת בצבא הטורקי בתפקיד מתורגמן ליד קצינים גרמניים וזמן-מה נקלע כחיל בניר-מואב שבעבר הירדן.
בתרע"ג נשא לאשה את מרים בת משה גולדברג מאודיסה.
בראשית תרע"ט נתמנה למנהל בתי הספר העבריים של ההסתדרות הציונית בדמשק, השפיע על התלמידים והוריהם ברוח הציונות ומשפחות למאות עלו משם ארצה ועשרות מתלמידיו עלו ארצה כחלוצים. משנסגרו בתי הספר הציוניים בדמשק ב-1922 חזר ארצה. בשנות 26 - 1923 ניהל את בית הספר בזכרון יעקב. בשנות 30 - 1927 היה מורה בבית הספר הריאלי בחיפה. ב-1931 נתמנה למנהל המחלקה לעניני הערבים בועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית, ובשנות 44 - 1933 היה מורה בבית הספר העירוני לבנים על שם אחד העם בתל אביב.
בגיל צעיר החל בעבודה ספרותית, בעיקר בספורים ריאליסטיים-ליריים מחיי הספרדים ובני עדות המזרח ובהם אוצר בלום של פולקלור עשיר-גונים. סיפורו הראשון, "לונה", נתקבל על ידי י. ח. ברנר כיצירה ספרותית משובחת וש. בן-ציון פרסמו בהמשכים ב"האזרח" בתרע"ט. יתר ספריו: "בלי כוכב" (מחיי הבידואים), "אשתו השנואה", "נפתולי אדם", "בת ציון" (רומן בשלשה כרכים), "נעמה", "המרננת", "עלילות עקביה" (הוכתר בפרס ביאליק של עירית ת"א), טרילוגיה של רומן היסטורי "באופק" ("כיסופים", "מאבק" א', "מאבק" ב' - הוכתר בפרס-אוסישקין), קובץ סיפורים, קובץ סיפורים ונובילות בשם "בקדושה", סיפורים ונובילות בקבצים ובירחונים שעדיין לא כונסו בספרים מיוחדים; סיפורים ואגדות לנוער, מהם יצא קובץ אחד בשם "עם שחר".
מיצירותיו תורגמו לגרמנית, פולנית, אנגלית ואידית.
מפרסם מזמן לזמן מאמרים בשאלות השעה ומאמרי בקורת. כן פרסם מאמרי בקרת על הספרות הערבית החדשה.
פעיל באגודת הסופרים ומלא בזמנים שונים תפקידי חבר הועד המרכזי, יושב ראש ומנהל. כן ניהל למעלה משנה את מרכז "ברית עברית עולמית" משעבר לת"א.
מרצה על במות שונות, וביחוד מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים על נושאים ספרותיים וכלליים.
בתש"ז ביקר בשליחות קרן היסוד בארצות אמריקה הלטינית: מכסיקו, גואטימאלה, ונצואלה, בראזיל, ארגנטינה ואורוגואי. המריץ את היהודים בארצות ההן לתמיכה מוגברת בבנין הארץ ובתופעותיו בחוג סופרים ואנשי צבור לא-יהודים (שידע לדבר אליהם בלשונם הספרדית השגורה בפיו מילדותו) רכש את אהדתם לענין הציוני.
אחרי הקמת הממשלה הזמנית לישראל, נתמנה למנהל המחלקה לתרבות, עתונות והסברה במשרדי שר הפעוטים.
צאצאיו: עודד (צייר, קומפוזיטור וסופר), יאיר (סופר, התנדב לצבא במלחמת-העולם השנית), צוריה (אשת נמרוד גורביץ בקבוץ גינוסר), עפרה (מפרסמת ספורים, חיילת בצבא ישראל).
הרב יעקב משה טולידאנו
נולד בטבריה, י"א אלול תר"מ (1880), לאביו הרב יהודה (הדור הששה-עשר למשפת טולידאנו שהתישבה במארוקו אחרי הגירוש מספרד ונקראה כך על שם מוצאה מהעיר טולידו, כפי הרשום בכתב-היוחסין שבידי המשפחה, שלפיו נרשם סדר יחוסו של כל אחד מהמשפחה במרוקו ב"כתובה" שלו בעת נשואיו ; עלה ארצה עם אחיו שלמה ממכנאס שבמארוקו בשנת