Volume 3

Page 1336

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מיוחדה על טיב החומר, פיריסם את רוב מאמריו היסודיים על סופרי הדור (ג. שופמן, ז. שניאור, ש"י עגנון, אשר ברש, יהודה .בורלא, יעקב. שטיינברג ועוד), בו פירסם עבודה מקיפה על "סמולנסקין המספר" וכמה פרקי מסה. על ביאליק. ב"מאזנים" נתפרסמה הפואימה הדרמטית על הבעש"ט וגם הפואימה "בירוניקה". במלאות ששים שנה לביאליק יצא בעריכתו (מטעם אגודת הסופרים) "ספר ביאליק" בו פירסם פרקים ראשונים מעבודתו הגדולה על ביאליק.

משנת 1942, לאחר שמשך את ידו מעריכת "מאזנים" - התרכז ביצירת עצמו ועסק בכינוס כתביו. מאזסופר קבוע ב"דבר" (במדור "קטעי שירה ופרוזה", המתפרסם פעמים בחדש).

פרסם בבמות שונות שירים ואת המסה הגדולה על נחום סוקולוב (ב"ספר סוקולוב"). בשנים האלה נכתבו השירים שיצאו אח"כ בספר "פאת שדה" (הוצאת שוקן תש"ג), בו הגיע למרום יכלתו כמשורר לירי. ספר זה, שהוא תמצית יצירתו הביא לידי ביטוי מלא של ליריקה צרופה, בו באו גם בלדות ושירים על רקע אגדתי ותנ"כי ("דמויות"). הספר זכה להערכה נלהבת והמחבר הוכתר בפרס ביאליק. בפרס יוסף אהרונוביץ (של הסתדרות העובדים) נתכבד במלאת לו ששים שנה. בתקופה זו כתב את המבואות המקיפים לכתבי מאפו, ביאליק, מנדלי, בוקי בן יגלי, זלמן אפשטיין ,אפרים לוצאט ושלמה סויזון. הוציא את שירי מיכ"ל בצירוף מבוא וציונים מחקריים. ערך את המאסף "בסער" שניתן שי ע"י אגודת הסופרים לבריגדה העברית.

יחד עם זה היה פעיל באגודת הסופרים העברים, חבר הועד בכל שנות קיומו (פרט לשנים שהיה בחו"ל), וגם כיו"ר, חבר הקורטוריון של מוזיאון ת"א, חבר ועדת השופטים לפרס גורדון לתיאטרון מטעם הסוכנות היהודית, חבר ועד הלשון, יו"ר בית ביאליק הכרך הראשון של מבחר כתביו בשיר ובפרוזה יצא לאור בשנת תש"ו, שירת ביאליק" (הוצאת "מוסד ביאליק") שהוכתר ב"פרס אוסישקין" לשנת תש"ז ; ב"עם עובד" עומדים לצאת "בני דור" בשלשה. חלקים (משוררים, מספרים, ואישים), "ערוגות" על הספרות הצעירה, גם מבחר מסותיו בששה ספרים, ביניהם על התנ"ך, האגדה, משוררי ספרד, סופרי אירופה ("שפע עמים") בעיות הספרות והאמנות.

בהוצאת "מוסד ביאליק" הופיע בשנת תש"ח ספר הפואימות "דמויות קדומים". עומדים להופיע : ספר על סופרי אודיסה, על סופרי וארשה, וגם מבחר הפרוזה השירית.

בהוצאת "שוקן" עומד להופיע "כל שירי י. פיכמן" בכרך אחד.

בהוצאת "מסדה" הופיעו ספרי-הילדים: "אילתהעמק" (1942), "יוסי בגליל" ועומדים להופיע: "לילה ביער" קובץ ספורים לילדים, "חיים למופת", קובץ ביוגרפיות לילדים. שיריו לילדים נאספו ב"ערבה'' ("אמנות" 1922), "דייגים על הירקון" .("עם עובד"), "כלנות" ("שוקן"). חוץ מן הספרים הנ"ל הופיעו בזמנים שונים: "בבואות" ("מוריה" 1919); "ימי שמש" (1934); "צללים על שדות" ("שטיבל" 1935); "אנשי בשורה" מסות על סופרי ההשכלה ("דביר" "ומוסד ביאליק"); "יקטן בתלאביב" ("שטיבל" 1935), וביוגרפיה של ביאליק לילדים (הוצאת הועד הלאומי), ספר על סמולנסקין לנוער (הוצאת "דביר").

בהוצאת "ספרות פועלים" ("דורון") הופיעו מבחר שירים "אביב. בשומרון" ואוסף של פורטרטים ספרותיים "דמויות מנצנצות".

עומד להופיע ספר תולדותיו של שאול טשרגיחובסקי לילדים בהוצאת "עם עובד".

תירגם "הורדוס ומרים" להבל ; "נרקיס וגולדמונד" להסה - הנובילות של יעקבסן ועוד.

לשיריו נכתבו קומפוזיציות (מהם שנתפרסמו ביותר; "על שפת ים כנרת" - חנינא קרישבסקי; "שוב האדמה" - מוסיקה של ליאו ליוב, נרדי ועוד, "שישו אדמת השרון" (נ. נרדי, יריב אזרחי). גבריאל גראד כתב מוסיקה על מחזור גדול של שירי פיכמן.

פיכמן עצמו כתב כמה מסות על הנגינה החזנית (פינחס מונקובסקי ועוד).

הוא כתב גם אידיש, השתתף ב"דער יוד" ו"צוקונפט", הוציא אנתולוגיה בשם "די אידישע מוזע" וקובץ שירים לילדים "דער קוואל זינגט" (המעין שר).

צאצאיו: אפרים (מהנדס, סרן בצבא ישראל), יוסף (חבר וממיסדי הקיבוץ שדה נחום, מורה וחקלאי, הוציא ספר שירים "אלומה"), חוה (תרגמה ספרי ילדים לעברית), עדה אשת ישראל זילברשטין (מגדולי סוחרי הנייר, משותף בכמה מפעלים ספרותיים) תירגמה כמה ספרי ילדים לעברית (בסידרת "הילד הקורא"), בפסידונים "צזוס" . נולד באורשה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, י"ח אלול תרנ"ד (1894), לאביו ברוך (עסקן בחיבת ציון ובציונות, מורה עברי, ראה כרך א', עמוד 309), ולאמו שרה בת מרדכי גיסין מדווינסק. קיבל את חינוכו הראשון מפי אביו שהנהיג בביתו את הדיבור העברי עוד בחו"ל באורשה, ואח"כ באלושטה וביאלטה שבחציהאי קרים, למד גם בבית ספר רוסי.

באלול תרס"ו עלה ארצה עם הוריו וכל המשפחה. האב קיבל משרת מורה בבאר טוביה והאם החזיקה פנסיון ביפו, כדי שהילדים יוכלו ללמוד בבתי-הספר בעיר. אחרי שנים אחדות נתמנה האב למורה ב"תחכמוני" ביפו ומאז היתה כל המשפחה יחד. למד בגימנסיה "הרצליה" והיה מבוגרי המחזור הראשון. התקרב למפלגת "פועלי ציון" ואנשי "השומר", ואחרי גמרו את הגימנסיה עבד בשנות 1913/14 כפועל בקבוצת דגניה.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1336). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1336