וינה, תרפ"ח); "ספר הפתגמים" (משלי אבר"ך, פשימשל תרצ"ג); "דברי זכרון לר' גדליהו שמלקיס ז"ל (פשמישל, תרצ"ג): "מסות על סופרים ואנשי שם ודברי חסידות" (פשמישל, תרצ"ד); "שירי גולה וגאולה, טבע וחיים" (פשמישל, תרצ"ד); "הרמב"ם, מהותו, כוונו והשקפת עולמו" (פשמישל, תרצ"ד.); "ספר הבדיחות וההלצות ושיחות חולץ של ת"ח ועמי הארצות" (פשמישל, תרצ"ד,); "דיוקנאות ואיקונים" (רשימות ושרטוטים, פשמישל, תרצ"ה); "דברים בעתם", הרצאות לחגים ומועדים, לבעיות היהדות והדת" (בילגוריי, תרצ"ח); "מזמרת הארץ", שירים, פתגמים, מכתבים ומאמרים (תל-אביב, תרצ"ח); "פתגמים" (הוצאת "במישור" ירושלים תש"ו) ; "ספר התמונות" (חגים ומועדים, הוצאת "סיני", ת"א, תש"ז); ספר של ר' ישראל בעש"ט והגר"א מוילנה (גרמנית. בהוצאת ד"ר מ. פרבר, מורבסקה אוסטרבה).
תרגומים: "מהר"ל מפרג", חזיון של ירוסלב ורחליצקי מצ'כית (בהמשכים ב"הצפירה" השבועית, ורשה, תר"פ); "מסע קוליבר" (הוצאת "סיני", תלאביב, תש"ז).
עזר בהרבה ערכים לספרו של גרשם באדר "מדינה וחכמיה".
בתו : רחל לאה .
ד"ר שמואל סמי גרונמן
לאביו הרב יצחק זליג (רב בשטרסבורג, דנציג וגליל הנובר והסביבה, ד"ר לפיליסופיה, מוסמך בית המדרש לרבנים בברסלאו, ותלמידם המובהק של זכריה פראנקל וההיסטוריון צבי גרץ, מחבר ספר "זבחי שלמים", עברית, ומחקרים בגרמנית על תרגום יונתן, חקר היוחסין בישראל, דרשות ועוד. היחידי שהצביע נגד ההחלטה בגנותה של הציונות באסיפת רבני גרמניה - "רבני המחאה" בשנת 1898 בברלין) ולאמו אלנה הינדה בת שלמה ברסלאו מיורבורג, פלך קובנה (ממשפחת פינס מרוזינוי).
נולד בעיר שטרסבורג (פרוסיה המערבית), י"ד אדר תרל"ה (1875).
קיבל חינוך דתי אצל אביו ובבי"ס דתי בהנובר, בישיבת הלברשטט - בראשותם של הרבנים יצחק אורבאך, יוסף נובל ושלמה כהן . חינוך כללי בגמנסיה ממשלתית בהנובר, באוניברסיטת ברלין בפקולטה המשפטית, באותו הזמן ביקר שם את בית המדרש לרבנים מיוסודו של הרב הילדסהיימר, בשנת 1899 אחרי סיומו את האוניברסיטה, נתמנה כמזכיר בית המשפט (בפרקטיקה משפטית) במחוז צלה ע"י הנובר. ואח"כ כעו"ד ונוטריון בהנובר. ומ1907 ביחד עם ד"ר אלפרד קליי - משרד לעו''ד בברלין (ובתקופות שונות - ביחד עם העו"ד ד"ר הרמן ללבר, ד"ר אהרן ברט, וד"ר זימון) עד 1933.
ב-1902 נשא לאשה את סוניה צפורה בת חיים ישעיהו גוטסמן מזיטומיר (מתה בתאונת דרכים בתלאביב, ב' ניסן תרצ"ו).
הצטרף לציונות המדינית בשנת 1897 והשתתף בכל הקונגרסים הציוניים, החל מהקונגרס החמשי (בבזל, 1901). נבחר לחבר הועד המרכזי של ההסתדרות הציונות בגרמניה. השתתף בתעמולה ובארגון סניפים להסתדרות הציונית בגרמניה מראשית הופעת הציונות המדינית והיה מפעילי התנועה במשך כל זמן היותו בגרמניה.
קרבתו המשפחתי ליהודי רוסיה ובקוריו התכופים לשם (ב-1905 עברו עליו ימי פוגרומים בזיטומיר) השלו בו את ההערצה וההבנה ליהדות זו והיה למגיניה בכלל וגם לפרט. אחרי פרעות 1905 ברוסיה, כשדרך תחנת הנובר מקום מגורו, היו עוברות לרוטרדם רכבות עם המוני פליטים - פעמים ביום בקרונות סגורים בדרכם לאמריקה, ארגן הוא את הספקת המזונות וחלב לילדים, וגייס למטרה זו את חברי הסניף הציוני המקומי ועניין את ה"אליאנס" הגרמני ואת ה"הילפספריין שיממנו את מפעל הצלה זה. השתתף בינואר 1906 במועצת ההסתדרות היהודיות לעזרה בבריסל שכונסה ע"י ההסתדרות הציונית העולמית ביזמתו של דוד וולפסון, (ביחד עם ד. וולפסון, ד"ר אלפרד קליי, ד"ר פרנץ אופנהיימר, פרופ' א. ורבורג, י. קרמנצקי, אלכסנדר מרמורק, יעקב מוזר (ראש עירית בראדפורד, המצנט של הגמנסיה העברית "הרצליה" בת"א), ד"ר ב"צ מוסנזון, מהציונים, פרופ' עמנואל מנדלשטם , העו"ד י. יסינובס קי וגב' כרמל גולדסמית מהטריטוריאליסטים, ד"ר פאול נתן, הירש הילדסהיימר מ"הילפספריין'', פרופ' דוד סומונסון רבה של קופנהגן ועוד). בשנת 1907 נבחר לחבר הועד הפועל הציוני. מ- 1921-1946 כיו"ר בית הדין של הקונגרס הציוני.
ביקר בארץ בשנת 1929 בראש קבוצת תיירים מגרמניה ובקבוצת תיירים מאוסטריה שבראשה עמד הד"ר רוברט שטריקר מוינה. וכן ביקר בארץ בשנת 1935.
בימי מלחמת העולם הראשונה (1914-18) השתתף כחייל בחזית הרוסית, ואח"כ כמתורגמן לאידיש בביאליסטוק ובקובנה, ע"י המפקדה הראשית של