היה מטעם הועה"פ של ההסתדרות חבר ועדת השביתה המרכזית של הנהגים היהודים והערבים וחבר ועדה הממשלתית לחקירת המצב בענף הנהגות. ב-1932 פעל בשליחות הקה"ק וחברת הכשרת מפרץ חיפה בענינים משפטיים בטורקיה בקשר לבעלות על קרקעות בעמק זבולון ויצג את "יריד המזרח" במו"מ עם ממשלת טורקיה. ב-1936/43 היה נאמן הסוכנות בהנהגת מועדון ההארחה בחיפה לאנשי צבאות הבריטים ויתר בעלות הברית. היה בין אסירי ההגנה בשבת הידועה (29.6.46) שנכלאו ברפיח. " ב-1948 היה מרכז הועדה לעניני הערבים בצפון מטעם הפיקוד העליון הישראלי ונאמן משרד החוץ לעניני המוסדות הדתיים הזרים. יו"ר הועדה לטיפול בנכים ובמשפחות הנפגעים, יו"ר הועדה המקומית למשפחת המגויס חבר הועד למען החייל, חבר ועד החברה המזרחית הישראלית ומזכיר סניפה בחיפה.
צאצאיו מאשתו הראשונה: ברכה אשת הפזמונאי ישראל חגיז, אליהו, יהודית. מאשתו השניה, הנ''ל: נתן, יוסף מיכאל .
יואל ליובין
נולד בתקצ"ד (1834) בהומל שברוסיה הלבנה לאביו נחמן . למד תורה, נשא אשה. עסק במסחר.
סמוך לגיל הזקנה, והוא עודנו מלא כח ומרץ, בהיותו אלמן מאשת נעוריו, רכש לו נחלה בחדרה ובתרנ"ב השתכן בין המיסדים בבנין ה"חאן" והטה שכם עם מחיי השממה. אפה לעצמו לחם משבת לשבת (לשבת לחם טרי ושאריתו לששת ימי המעשה בצנימים מיובשים בחמה). ויתר על כל מנהגי הידור ונוחיות, היה למופת לצעירים ממנו כשהתפנקו בהזכרת חיי הנחת והשלוה "שם". אם הונחתה זרועו על מקניטו, היה הלה מרגיש את עקבותיה גם לאחר שעות, וצעירים מלעיגים היה מניף בקלות, כמו את הלולב. ליפו היה הולך ברגל ונושא בשק על שכמו את צידתו היבשה, וכן בצאתו לעבודה. גם לקדחת בז ואת גלולות החינין סירב להכניס לפיו, כי חסון הוא כאלוני היערות שהתהלך בהם בשנות ילדותו (עד הגיעו ל"בחרות" בעלותו ארצה). וכך נתן מעמל ויזע בנטיעת החיים במקום המות באדמת חדרה נחלתו, עד כי סוף-סוף פגעה הקדחת גם בו.
הובא לזכרון יעקב ושם נפטר ביום ח' אב תרנ"ח.
אך לא לאורך ימים שממה נחלתו. בתרס"ג עלה בנו שמואל זלמן (ראה כרך ב', עמוד 730) עם משפחתו.
יונה קוסוי
נולד בדוברויה, פלך חרסון (אוקראינה), בראשית תרס"ח (15.10.1907). לאביו רבי ישראל צבי (נולד למשפחת אכרים יהודים בדוברויה בדרום רוסיה. ספג מילדותו מרוח השדה ומרוח העבודה. הסבא יעקב קוסוי אכר , הועיד את בנו צבי מבין חמשת בניו לתורה. למד בישיבת לומזה והוסמך בה לרבנות. היה מופלג בתורה, בקי בספרות העתיקה והחדשה ומתוך השתלמות עצמית רכש ידיעה בשפות לועזיות והגה גם בספרי חול. לא רצה לשמש בכתר הרבנות ובחר להיות שו"ב ומוהל. היה ציוני נלהב מבלי שהשתייך לאחת המפלגות בציונות ברוסיה, היה ממייסדי בי"ס "תרבות" בכפר סופיעווקא, פלך דניפריפטרובסק שהיה בה שו"ב במשד שנים רבות. ב-1917 השתתף בוועידה הציונית בפטרוגרד כציר ציוני קהלתו. הקנה לבניו השכלה תורנית. עברית וכללית) ולאמו חנה בת אברהם שמואל קוזאקוב (אבי אמו היה שו"ב בעיירה קריבוירוג פלך ייקטרינוסלב. חסיד חב"ד ומופלג בתורת חב"ד. היו לו 17 בנים ובנות. ביניהם רבנים, סוחרים ומוסיקאים. אחד מהמשפחה בשם ברגר , היה פרופסור למוסיקה בקונסירבטוריה באודיסה אחד מהמשפחה בשם לייבלה קוזאקוב נודע כחזן בדרום אוקראיינה).
יונה למד בחדרים מתוקנים וש"ס ופוסקים ותורת חב"ד מפי אביו. בגיל 14 נתיתם מהוריו שנספו ברעב הגדול באוקראינה ב-1921 בימי מלחמת האזרחים, אחיו הבכור דוד היה חבר במפקדה של ההגנה העצמית ונפל בגיל 17 בקרב נגד כנופיות הפורעים של פטליורה.
אחיו השני הלל שגלה כשרונות בלתי רגילים מילדותו מת ברעב בשבוע אחד יחד עם אביו ואמו בגיל 12. אחיו מנחם הצעיר שגמר את חוק למודיו ב-1937 והוסמך למהנדס היה קפיטן טיס בצבא האדום בימי מלחמת העולם השניה. הפיל ששה מסרשמידים גרמניים בקרב אוירי על סמולנסק וקבל אות הכבוד של מסדר לנין. נפל בקרב אוירי על יד סטלינגרד.
נשאר בחיים אחיו שמואל מהנדס למכונות במוסקבה.
חי בנעוריו בניפרופטרובסק ובאודיסה. לחם מלחמת קיום קשה והשתלם בלמודים. היה פעיל