כרכי הספר "נפוליון" של אמיל לודויג (בהוצאת שטיבל, תר"ץ), כתב הקדמות גדולות לספריהם של חיים ארלוזורוב, יוסף אהרונוביץ ויעקב זנדבנק דברי פתיחה ל"פרקי הפועל הצעיר" (הוצאת נ. טברסקי, תרצ"ה, בעריכת אליעזר שוחט וחיים שורר) , ערך את ספרה של עדה פישמן "תנועת הפועלות בא"י", כמה חוברות של הירחון "אחדות העבודה" ואת ארבעת הכרכים של "דברים" - אוסף מאמרי חיים וייצמן, בהוצאת "מצפה", 1934. (על עבודה זו לא נקרא שמו, משום שהחומר נאסף על-ידי הסופר יעקב יערי-פולסקין) .
זמן קצר לפני מותו ערך והוציא את הקובץ "ארבעים שנה", ליובל ה-40 של השבועון "הפועל הצעיר", ובראשו כתב מבוא גדול ורב-ענין, המצטרף כדי מחקר היסטורי חשוב על תקופה שלמה בתולדות תנועת הפועלים העברים בארץ.
כתביו יוצאים לאור ע"י מפלגת פועלי א"י (מפא"י). חבר ועדת המערכת, המטפלת בהוצאת כתביו הם : יצחק וולקני, ש. יבנאלי, יהודה ארז (רוזניצ'נקי) וישראל כהן.
נפטר בתל-אביב, ו' אלול תש"ח (10.9.48).
בנו: חזי (יחזקאל), נלחם בנגב בשורות הפלמית" ומאז שחרורו עובד הוא במחלקה לעניני החלוץ בועד הפועל של ההסתדרות.
מ-11 ילדי הוריו מתו אחדים בגיל צעיר, 4 נספו במלחמת העולם השנית: אחיו הבכור מרדכי , נספה בקאטוביץ, ישראל ( עו"ד) נספה בגיטו בדמביצה, פנחס (עו"ד) נמלט לרוסיה ושם מת, חיה נהרגה עם כל משפחתה בדמביצה. רק שתי אחיותיו שעלו ארצה נשארו בחיים והן: חוה אשת בנימין פינקל שטיין, בקיבוץ מרחביה, פרידה אשת יצחק פרימן, בתל-אביב.
ד"ר נחום יעקב ניר-רפאלקס (ניר - ראשי תיבות של שמו: נחום יעקב רפאלקס).
נולד בוארשה (פולין), כ"א אדר תרמ"ד (17.3.1884). לאביו משה (בעל ביח"ר לנעלים, מוסמך לרבנות, חובב ציון ותיק, בנה את בית הכנסת "מוריה" בוארשה, חבר אגודת "מנוחה ונחלה" שיסדה את המושבה רחובות ; מ-1912 ואילך אכר ברחובות ובשנות מלחמת העולם הראשונה חבר ועד המושבה) ולאמו טובה בת משה נחום טיקטין (ממוצא 32 דורות של רבנים, לפי מסורת שנשתמרה במשפחה).
למד בחדרים, בגימנסיה בוארשה ובאוניברסיטאות וארשה, פטרבורג, דורפאט (כיום באסטוניה) וציריך. בשנת 1907 גמר ידיעות הטבע בפטרבורג ובשנת 1908 הוסמך לד"ר למשפטים ביורייב (קודם דורפאט ועכשיו טרטו - אסטוניה).
ב-1906 נשא לאשה את סאבינה בת מרדכי גולד מאכר (חברה בארגון ציונית סטודנטיות "דבורה"), מ-1908 היה עו"ד, תחילה בוארשה ואח"כ בפטרבורג.
בצד הביאוגרפיה הפרטית, שהבאתי למעלה בקצרה, יצר לו מאותה תקופה ואילך ביאוגרפיה צבורית. רבת העלילות והמעש.
בדצמבר 1901 יסד יחד עם ד"ר מכס לויטה (אחיו של ליאון לויטה, בארץ משנת 1908, אגרונום בבתשלמה) ומ. ליכטנשטיין , "איגוד תלמידים יהודים" שמטרתו היתה לתת אפשרות כספית לצאת לאוניברסיטאות. בחוץ-לארץ לסטודנטים יהודים שיגמרו את בתי הספר התיכוניים ברוסיה ושלא יתקבלו לאוניברסיטאות הרוסיות מסיבת "נורמרוס קלויזוס".
ב-1903 הצטרף יחד עם יצחק גרינבוים, א. הרט גלס, וויניק, אולשוואנגר, נח פרילוצקי ואחרים לארגון הסטודנטים "קדימה" יחד עם ארגון הסטודת טיות "דבורה" הנ"ל שהיו קשורים בפרקציה הדמוקרטית שבציונות בראשיתו של ד"ר חיים ויצמן, מוצקין,אברסון ועוד. ובאותה שנה השתתף כאורח בקונגרס הציוני החמישי ("קונגרס אוגנדה"), האחרון בחיי הרצל, ובקונגרס הששי כבר השתתף כציר נבחר מהעיר מאיראנפול כנציג ציוני ציון. השתתף גם בתור - קונפרנציה של ציוני ציון בפרייבורג.
ב-1905 הצטרף לקבוצת "פועלי ציון" בין ראשוני חבריה: טבנקין, דוד גרין (כיום: בן-גוריון), דוד בלוך-בלומנפלד, בן-ציון רסקין ועוד. בשנות המהפכה והפרעות 1905/06 היה, פעיל בהגנה העצמית היהודית בוארשה. בקיץ 1906 עבד בתנועה מקצועית של המפלגה וניהל את האגודה המקצועית של המלצרים. והעביר על ידי שביתות בטול "דמי השתיה", שביתה ראשונה בתולדות המלצרים בעולם.
בסוף 1906 השתתף עם דב בורוכוב, יעקב זרובבל, ברלינרוט, חשין, טבנקין, בן-צבי ואחרים בכינוס לבירור היסודות הרעיוניים לתנועת פועלי-ציון בגרודנו, בביתו של בצלאל יפה . ובינואר 1907 נאסר בין כ-40 חברים, שהשלטון הצארי ראה בפעולתם סכנה לקיומו,