עלה לארץ בשנת תרפ''ה ומאז הנו ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים. פעיל לעזרת הישיבות ולומדי תורה כיו''ר הועד הפועל של ועד הישיבות ויו"ר התאחדות רבני רוסיה בארץ.
בר"ח אלול תר''ץ - ביזמתו וביזמת הרב משה מרדכי אפשטין יסדו את ביהמ"דר הגבוה לתלמוד "אוהל תורה" - בית דוד בירושלים. ממשיך בעבודתו הספרותית התורנית בכתיבת חידושיו, וכן כאחד מראשי עורכי "אוצר הפוסקים" (ביחד הגרא"י הרצוג) ומעורכי הש"ס הארצישראלי הגדול, וידוע גם בארץ כאחד מגדולי התלמודיים .היה מידידי הרב קוק .
צאצאיו: חנה פרל אשת הרב אהרן קוטלר (ראש ישיבת קלצק, כעת באמריקה), פיבל פדגוג ועסקן ראה את הערך שלו בכרך זה), הרב צבי יהודה (הרב הראשי ברחובות ור"מ בישיבת רחובות, הקרויה "ישיבת קלצק" לזכר הישיבה ההיא שנחרבה בגולה), שרה אשת הרב יצחק מאיר בן-מנחם (רב בפתח תקוה, מחבר ספר "פרשת המלך").
ד"ר שלמה יוסף בורג
נולד בדרזדן, בירת סכסוניה שבגרמניה, בט' שבט תרס"ט (31.1.1909), לאביו אברהם (מצד אביו מצאצאי בעל תוספות יום-טוב ומצד אמו מגזע השל"ה הקדוש; בר אורין, מוצאו ממזרח גליציה, סוחר יינות; עסקן "מזרחי" ופעיל ביצירת מוסדות דתיים בדרזדן) ולאמו צביה מרים בת אליעזר שטוקהאמר .
למד בבי"ס עממי, בתלמוד תורה של הקהלה (שיסד אביו), בגימנסיה בדרודן, באוניברסיטאות ברלין ולייפציג והוסמך לד"ר לפילוסופיה, במכון לפדגוגיה בלייפציג והוסמך למורה תיכוני (כבר תחת השלטון הנאצי), ובביהמ"ד לרבנים על שם הילדסהיימר בברלין והוסמך שם לרבנות, וזמן מה היה מורה בלייפציג. בשנות לימודיו היה פעיל בהנהלת ברית חלוצים דתיים במשרד הארצישראלי בברלין ובתקופת הנאצים במפעל עליית הנוער ופעל רבות, גם בסיכון עצמו, להצלת נוער ומבוגרים ולעזור לעלייתם ארצה.
אחרי הרפתקאות הצלה בגרמניה הנאצית עלה ארצה ב-1939 בתור תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית. אחרי 3 חדשים יצא בשליחות לגרמניה והשתתף כציר בקונגרס הציוני הכ"א בז'נבה (בפעם הראשונה נבחר מגרמניה לקונגרס הכ') נבחר לועד הפועל הציוני ונשאר בז'נבה כחבר הנהלת המוסד לעליה עד אחרי נפילת צרפת, ואז חזר ארצה במסע שארך חדשים אחדים דרך פורטוגל ומוזמביה.
נשא לאשה את רבקה (מורה) בת הרב יעקב יוסף סלונים מחברון. (ראה את הערך של אביו, הרב שניאור זלמן סלונים , בכרך א', עמוד 207).
מאז שובו היה במשך חמש שנים מורה לתלמוד והיסטוריה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב ויסד וניהל את המפעל "תורה והשכלה למבוגרים ולנוער" (ליד "בית צעירות מזרחי" בת"א, מיסודה של הסתדרות נשי מזרחי באמריקה). בשנות 1946/49 היה שוב פעיל לטובת שארית הפליטה כמנהל המרכז האירופי של המזרחי והפועל המזרחי לעזרה והצלה בפאריס והשתתף כציר בקונגרס הציוני הכ"ב. ביחוד פעל למען גאולת ילדים של משפחות שהובלו לטבח וילדיהן גדלו ונתחנכו כנוצרים והוא פעל למען קביעת מוצאם היהודי והחזרתם ליהדות ולהעלאתם ארצה.
זה כמה שנים הנו חבר הועד הפועל של הפועל המזרחי. נבחר לכנסת הראשונה ברשימת החזית הדתית ולסגן יו''ר הכנסת.
פרסם חיבורים בגרמנית בפילוסופיה ובתורת המדינה ומאמרים ב"הצופה" (בחתימתו ובכינויים), "ציון-חיינו" (גרמנית-אנגלית) ו"אונזער וועג" (אידית, בפאריס).
בתו : צביה.
יוסף ברש
נולד ביסוד המעלה, ח' באייר תרפ"ג (24.4.1923), לאביו שלום , ולאמו ברוריה בת משה סלומון (נכד רביפישל סלומון ממייסדי "יסוד המעלה" בשנת תרמ"ב (ראה בכרך זה, בעמוד 1861).
למד בבית הספר העממי. לא הסתפק במה שלמד בבית הספר והתעמק מעצמו בתנ"ך והיסטוריה. כמו כן