בקנית אדמת חדרה והתרוצץ גם בחיפה לשכנע אנשים בדבר הצורך והתועלת שבקניה זו ולהשיג מהם הלואות גמילות-חסד לביצוע העסק. ר' רפאל יצחק מסר לו סכום גדול על מנת לקבל נחלה בשטח הזה, ובתרנ"א עלה על הקרקע עם בנו בין המיסדים הראשונים, ומאז קשורה פרשת חייו עם פרשת חדרה: דירה ב"חן", מאבק עם הקדחת וכל יתר התלאות והאחזות בקרקע על אף הכל תוך אמונה בעתיד.
בשנות תר"ס-תרס"ט היה המוכתר והמזכיר של המושבה חדרה.
נפטר בזכרון יעקב, י"ד אייר תרפ"ז (27 16.5) צאצאיו: שמואל ישראל, אפרים (שניהם בחדרה), טוביה (חיפה), שטרנה ז"ל אשת ליבוש בלום ז"ל (מראשוני זכרון יעקב), קילה אשת יוסף שטיינברג (הרצליה).
נסים נחום
נולד בעיר טריפולי, כ"ה בכסלו תרכ"ג (.17.12 1862) לאביו כלפלא נחום ולאמו רבקה . אביו היה מגבירי ונכבדי העיר טרבלוס, עסק בתורה, במסחר ובעסקנות צבורית ותמך בידי תלמידי חכמים רבים. אמו היתה צדקנית והצטינה במדות תרומיות ותמכה בידי העניים. רוב שד"רי א"י שבקרו בטריפולי התאכסנו בביתם, נתקבלו בסבר פנים יפות ואף עזרו להם באסוף כספים למען עניי א"י. להם היו שבעה בנים ובת אחת. הקטן מכולם היה ר' נסים נחום .
התחנך בבתי הספר השתלם בהשכלה ובספרות, ופנה אל המסחר. בהיותו בן עשרים שנה מת עליו אביו. מאז נהל את כל עסקי המסחר יחד עם אחיו. בהיותו בן כ"ב נשא לאשה את מזל (זולא) בת ר' כמוס דיין .
בשנת תרנ"ח (1898) עלה לא"י והתישב בירושלים. כאן למד את חכמת הקבלה. את מרבית ימיו בלה בסגופים ובתעניות, את הונו הרב פזר למוסדות צדקה וחסד ולישיבות. תמך בידי תלמידי חכמים רבים, ספרדים ואשכנזים, שעסקו בנגלה ובנסתר, הדפיס ספרי קבלה שונים של מחברים קדמונים מבלי להזכיר עליהם את שמו כמוציא לאור. נוסף לכך הדפיס עשרות "מודעות" "אזהרות" ו"תקונים" לכל דבר שבקדושה והפיצם בכל ערי הארץ ובערי הגולה.
בשנת תרע"ו (1916), בזמן מלחמת העולם הראשונה הוכרח לגלות למצרים. שם פעל הרבה לטובת יתר אחיו הגולים מכל העדות. באותה שנה יסד יחד עם אחרים את חברת "כתר תורה" שמטרתה היתה להפיץ תורה ברבים, ביחוד בין הסוחרים ובעלי-בתים שהם עסוקים לפה"צ. חברה זו פתחה שעורי ערב רבים ללמוד התורה. באלכסנדריה יסד ישיבה גדולה לבני א"י שנמצאו שם ובעזרתו של הרב אברהם אביכזיר , שהיה רב באלכסנדריה, השיג כספים רבים למטרה זו. כמאתיים רבנים התפרנסו מישיבה זו. לחברת "כתר תורה" היו סניפים בירושלים, בני ברק, צפת, ארם צובא, דמשק, בירות, טריפולי, ניו-יורק.
אחרי המלחמה שב ירושלימה והמשיך לפעול למען חזוק התורה בערי הארץ. רבני ירושלים כבדוהו והוקירוהו על מדותיו התרומיות. נפטר בירושלים, ט"ז בשבט תרפ"ז (19.1.1927).
צאצאיו: כלאפו (בטריפולי), רבקה אשת שלמה מיוחס ז"ל (בבן גאזי), רחל אשת הרב שלום צבאה (בירושלים), אסתר אשת הרב מטלוב עבאדי (רב בחברת "מגן דוד" בניו יורק), ראובן (בירושלים), עמנואל (בירושלים), שמחה אשת ישראל שמאע (בלונדון).
אברהם גולדמן
לאביו יהודה נולד בעירה צ'חנוב, פלך פלוצק (פולין) בשנת תרל"ג (1873). קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.
השתלם במקצוע של שען ופתח בית מלאכה ובית מסחר לשעונים בלודז.
נשא לאשה את רחל בת זאב סגל, מפלונסק.
היה מחובבי ציון הראשונים, פעל רבות למען תעמולה לעליה לארץ. הפיץ שקלים ואת ספריהם של