של המפלגה, יו"ר ועדת העבודה וחבר הועדה לעניני חוץ ובטחון.
ב-1947 נשא לאשה את לאה לבית אלשטיין מקובנה.
פלסם עשרות מאמרים בשאלות מדיניות והסתדרותיות, ואת החוברות "מפעל ארבע שנים (הוצאת מחלקת ההסברה של הועד הפועל של ההסתדרות) ו"לחשבון התקופה" (הוצאת מרכז מפא"י) - שתיהן בחורף תש"ט.
אבא כהן
נולד בצפת, בשנת תרכ"ו (1866), לאביו יצחק שלום (נקרא "אבו גרשון" על שם בנו הבכור ובפי הערבים נשאר כינוי המשפחה "אבו גורשום". רכש קרקעות בפקיעין; נפטר בצפת, א' אייר תרנ"ו).
למד בחדרים ספרדיים, אצל החכם שחדה לוי ואצל גיסו הרב ציון כהן . אח"כ עזר לאביו בעסקיו (הלואות לפלחים עד הגורן, ועד עצירת שמן הזית בסתיו, ועד מכירת הגבינות באביב ; וכן בטיפול בקרקעות אביו ובאריסיהן בפקיעין, תרשיחא, חורפש, סמואי ועוד).
נשא לאשה את יפה (ג'מליה) ממשפחת טולידאנו מטבריה.
המשיך בעסקי אביו והיתה לו בצפת טחנה בנוסח ישן, מונעת בכח 4 פרדות, שעבדו בה רק בחדשי אדר וניסן להכנת קמח למצות. פעם נהרג נער ערבי בטחנה בלי ידיעתו והעלילו עליו שהרגו במזיד. היה שלשה חדשים במאסר והוכרח לעזוב את הארץ לכמה שנים. ברוב הזמן היה גר בפקיעין, ובמשך הזמן עברו רוב קרקעותיו לרשות הפלחים על סמך החוק להגנת האריסים.
לימד את בניו תורה וחינכם לבעלי מלאכה, לבל יתפרנסו מהתורה.
נפטר בצפת, י"ח כסלו תש"ג ונקבר במערת "ינוקא קדישא".
שמואל ייבין
נולד באודיסה, רוסיה, כ"ד אלול תרנ"ו (2.9.1896), לאביו ניסן (מצאצאי ר' יעקב יוסף בן יהודה מאוסטראהא, תלמיד הבעש"ט, וצאצאיו קראו את שם משפחתם על פי ראשי התיבות של שמור' ייב"י כנ"ל) ולאמו אסתר בת שלמה יוניס .
עלה ארצה בשנתו העשירית עם הוריו בחנוכה תרס"ו. למד במחזור השני של הגימנסיה הרצליה וגמר ב-1914. בשנות מלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא התורכי ושירת בו בדרגת קצין עד סוף המלחמה ב-1918. בקיץ תרע"ט היה מזכיר ועדת הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה.
בתר"פ נשא לאשה את בתיה בת אפרים פישל שטרן (ראה כרך ג' עמוד 1455). בשנות 1920/23 למד אגיפטולוגיה ביוניברסיטי קולג' בלונדון וקיבל את התואר .A Bובבית-הספר הלונדוני למדעי המזרח וקיבל תעודת-גמר בערבית. חזר ארצה והתמסר לעבודה מדעית והשתתף בעבודות ארכיאולוגיות במשלחות זרות שונות במצרים, בארצנו ובעיראק ומפעם לפעם פרסם בכתבי-עת עבריים ולועזיים מפרי חקירותיו. ב-1928 קיבל בלונדון את התואר "מוסמך למדעי הרוח" M. A. הוסיף להשתלם באוניברסיטת ברלין. חזר ארצה והמשיך לעבוד במשלחות לחפירות ולחקירות ארכיאולוגיות בארץ ובשכנותיה. ערך את הירחון "הדר" שנים מספר (1935/40). בשנות 1935/42 היה מזכיר מדעי של לשכת ועד הלשון בתלאביב (בהפסקות קצרות לרגל השתתפות בפעולות ארכיאולוגיות), אח"כ מזכיר מערכת האנציקלופדיה המקראית עד 1944, מאז מתרגם עברי ראשי בממשלה המנדטורית עד להתפוררותה ב-1948, וכיום מנהל מחלקת העתיקות של מדינת ישראל, חבר הועד המרכזי של ועד הלשון העברית (האקדמיה), חבר הועד המנהל של החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ערך בהתנדבות את ה"ידיעות" של חברה זו למן חוברת ג' של כרך אי ועד לכרך י"ד (בחוברת ג'-ד' של כרך י"ג, בתש"ז, פורסמה רשימה ביבליוגרפית של