נולד בגלץ (רומניה), בשנת תר"ח (1848). קיבל חינוך מסורתי.
נשא לאשה את נחמה בת משה ולאה הרשקוביץ. (נפטרה בזכרון יעקב, י"ט אלול תרצ"ז). בשנת תרמ"ב עלה בין הראשונים על ההר שעליו בנו את המושבה זכרון יעקב.
כל ימיו הקדיש לעבודה חקלאית והיה ממיסדי החברה קדישא ומפעיליה.
נפטר בזכרון יעקב, ג' כסלו תרפ"ו (20.11.1925).
צאצאיו: שושנה (רוזה) אשת בנימין רוזנובסקי, בעטי אשת משה וינטרויב, דוד (ראה את הערך שלו בכרך זה), מרים, דר' טוביה (רופא ממשלתי).
זהר דיין
נולד בנהלל, כ"ד ניסן תרפ"ו (25.4.26), לאביו שמואל (ראה כרך ג', עמוד 1407) ולאמו דבורה בת יחיאל זאב זאטולובסקי (ראה כרך ג', עמודים 1404, 1483).
אחרי גמרו את ביה"ס העממי עבד זמן מועט במשק הוריו בנהלל ואח"כ התנדב בגיל צעיר מאד ליחידה עברית בצבא הבריטי למלחמה בעמלק הנאצי, צורף עם יחידתו לבריגאדה העברית והשתתף בפעולות בצפון איטליה ובכניסת הצבא המנצח לדרומה מזרחה של גרמניה הממוגרת (אוסטריה) כצבא כובש. לפני פירוק הבריגאדה התנדב לשרות לאומי בהברחת שרידי ההשמדה והפליטים היהודים דרך גבולות אוסטריה לחופי דרום איטליה, לשם המשכת דרכם באניות ההעפלה אל הארץ.
משחזר לארץ נכנס שוב לעבודה במשק וכתב מפעם לפעם ב"משמרת הצעירה" וגם ב"דבר הפועלת". נשא לאשה את ימימה בת ישראל ובתיה דופלט. משפרצה מלחמת המולדת אחרי החלטת החלוקה התיצב לשרות ההגנה והשתתף בפעולות רבות נגד הערבים שתקפו את הישוב.
בצאתו בראש פלוגה נגד גדוד דרוזים מחיל האויב בשדות רמת יוחנן והסתער עליהם ברמונים, בקרב פנים אל פנים, פגע כדור אויב ברקתו ושם נפל ביום ה' ניסן תש"ח (14.8.48) והובא לקבורה בנהלל.
אחיו הוא משה דיין , המושל הצבאי של ירושלים (ראה בכרך זה, בעמוד 1792).
בנו עוזי - היה שלשה חדשים בנפול אביו. (בחצי תשרי הופיע ספרו זהר דיין "בערגון", שירים ואגרות בהוצאת תנועת המושבים ומסדה).
ישראל עמיר (זבלודובסקי)
נולד בוילנה, ליטא, י"א חשון תרס"ג (1902) לאביו יהושע ולאמו חנה בת אהרן קדיש קלוזנר. קיבל חינוך יהודי מסורתי, גמר בי"ס תיכוני ולמד שנתים בפוליטכניקום, השתתף בפעילות ציונית וב"החלוץ" והיה חבר בועד שלו.
עלה לארץ ב-1923 ועבד למעלה משנה בחציבה ובסלילה בירושלים, שנה בחקלאות במקוה ישראל, שנה בבנין בתל-אביב, שוב למעלה משנתים בחקלאות במקוה ישראל ושנים אחדות בחקלאות בהרצליה.
ב-1928 נשא לאשה את רבקה בת חיים זבודניק .
פעיל בהגנה מאז בואו ארצה. ב-1926/28 מפקד הגנת מקוה ישראל ומפקד פלוגת "הפעילים" בהגנת ת"א|: ב-1928/37 מפקד גוש הרצליה; ב-1937/40 מנהל התעשיה הצבאית של ההגנה; ב-1941 מפקד נפת הירקון (פתח תקוה וגוש דן); עד 1946 מנהל שרות הידיעות הצבאי של ההגנה "ש"י"; עד 1948 מפקד מחוז ירושלים בתקופת הדיכוי הבריטי המוגבר (פעל רבות להגדלת שורות ההגנה, בארגון הכוחות המקומיים בכל שכונה ושכונה, הקמת גדודי חי"ש ופיתוח הגדנ"ע). במרס-אפריל 1948 פעל בשליחות מיוחדת בחו"ל בקשר להכנת צבא ישראל סדיר וציודו. בחדשי מאי-יולי עסק בארגון חיל התעופה הישראלי ונתמנה לסגן-אלוף. באוגוסט 1948 - אפריל 1949 היה ראש אגף כח האדם במשרד הבטחון, וממאי 1949 מנהל אגף החימוש במשרד הבטחון.
פעיל בועדים צבוריים שונים לטיפול בחיילים ובמשפחותיהם.
צאצאיו: זיוה, דן.