Gedichte aus dem ersten Weltkrieg Verlag) J. Czernecki, Krakav 1921(. "mit dem wellen des lebens" )Gedichte ,Verlag Hasmonea, Lemberg, 1923(, "In der Tranenstille" )Zionis,1925 ,tische Gedichte,Verlag A.Faust Krakau ספרים מוכנים שיופיעו בישראל בקרוב: Von Hess) "Zur Geschichte des Fruhzionismus" Bis Herzl(, "Herzl, der Schriftsteller" (eine Forscheranalyse des ganzen literarischn Herzlwerkes, wo uns Herzl, der Dramatiker, der Feuillefanist, der Erzahler, der Philosoph , der Briefschreider und der Tagebuchautor dar.gestellt wird( בתו: לוטה אשת שמואל עוזיאל .
אריה טרטקובר
נולד בשנת תרנ"ז (1897 .9 .24) בעיר ברודי (שעל הגבול בין המונרכיה האוסטרית ורוסיה) לאביו נתן טרטקובר (מת בשנת 1926, סוחר נכבד, בעירו היה מחלוצי התנועה הציונית ויסד עוד בסוף המאה הקודמת את אחת האגודות הציוניות הראשונות בגליציה: דאג גם לחנוכם הציוני והעברי של ילדיו) ולאמו סלטה (זהבה ) בת זאב (וולף) פיכמן. את חנוכו העממי והתיכוני קבל בברודי ובלבוב. היה אז מראשי ההסתדרות הציונית של תלמידי בתי ספר תיכונים "צעירי ציון" בגליציה, אשר פעלה במחתרת (כי אסור היה לתלמידי בתי-ספר תיכונים להשתיך להסתדרויות פוליטיות). את השכלתו הגבוהה קבל באוניברסיטה בוינה, ובשנת 1920 קיבל שם את התואר: דוקטור למשפטים.
באותה שנה נשא לאשה את מלכה (מלבינה) מבית שיקלר ויחד עלו לא"י עם ראשוני העליה השלישית.
היו מבין בוני קרית ענבים (שנודעה אז בשמה הערבי "דילב'') ומבין סוללי הכבישים בגליל. הסתפח למפלגת "הפועל הצעיר" והיה חבר הועד המרכזי בה. אז גם פרסם את מאמריו הראשונים בעתון "הפועל הצעיר". בשנת 1921 הוכרח לצאת את הארץ בגלל התקפה קשה של קדחת טרופית. המשיך את לימודיו באוניברסיטה הוינאית והוסמך שנית בשנת 1922 לדוקטור למדעי החברה על יסוד דיסרטציה המוקדשת לקואופרציה החקלאית היהודית בא''י. באותה שנה הוזמן כמזכיר ראשי של התאגדות בתי-הספר התיכונים של הציבור היהודי בפולניה (מיסודו של הרב ד''ר מרדכי זאב ברודא ) וכיהן שם במשרה זו עד פרוץ המלחמה בשנת 1939. בשנת 1931 הוזמן כמרצה במכון למדעי היהדות בורשה וגם שם פעל עד פרוץ המלחמה. מסוף שנת 1939 ועד 1946 עשה בארצות הברית כחבר ההנהלה של הקונגרס היהודי העולמי ובאותו הזמן כממלא מקום המנהל במכון המדעי לעניני היהודים שעל יד הקונגרס. בשנת 1944 הוזמן כמרצה לסוציולוגיה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם בגלל עול עבודתו באוניברסיטה הגיע לא"י רק בשנת 1946. מן הזמן ההוא ועד היום הוא ממשיך את עבודתו באוניברסיטה בירושלים.
את עבודתו המדעית התחיל עוד בשנת 1922, ומן הזמן ההוא ועד היום פרסם שבעה ספרים ולמעלה ממאה עבודות מדעיות בכתבי עת שונים (ביידיש, גרמנית, פולנית ואנגלית) ובעיקר בשפה העברית, הספרים הם: 1. תולדות תנועת העובדים היהודים (עברית, שלשה כרכים, ורשה 1931- 1929); 2. היהודים בפולניה המחודשת (פולנית, שני כרכים- יחד עם ד"ר יצחק שיפר וא. הפטקה, ורשה, 1932- 1930); 3. העם היהודי בזמננו (עברית, לודז תרצ"ה, שתי מהדורות); 4. הסוציולוגיה של עם ישראל (פולנית, לבוב 1938); 5. נדודי היהודים בעולם (יידיש, ורשה 1938; הספר תורגם לעברית ויצא בשתי מהדורות בירושלים, הראשונה בשנת 1940, השניה בשנת 1947); 6. ההגירה היהודית ומדיניות ההגירה היהודית (יידיש, וילנה, 1939); 7. הפליט היהודי (אנגלית, יחד עם קורט ר. גרוסמן , ניו-יורק 1944).
בתנועה הציונית השתתף מימי נעוריו. בפולניה היה מראשי מפלגת העבודה הציונית "התאחדות" וגם מזכיר מפלגת ה"התאחדות" העולמית בשנים 19321927; למן האיחוד של שתי התנועות העולמיות של ה"התאחדות" ושל "פועלי-ציון" (צ.ס.) משנת 1932 ועד היום הוא חבר המזכירות של האיחוד העולמי. השתתף בכל הקונגרסים הציוניים משנת 1927 ועד 1939 ; בשנים מ-1929 ועד 1946 היה חבר הועד הפועל הציוני. כיום, ממלא מקום בועד הפועל הציוני.
היה פעיל בשאר עניני הציבור היהודי. בפולניה היה נשיא "חברת ההגירה היהודית" ("יעאס"); היה יושג ראש "הועד הכלכלי היהודי" בעיר לודז וחבר המועצה של עיר זו. מבין מיסדי "הקונגרס היהודי העולמי" ובועידתו הראשונה בשנת 1936 הרצה על בעית ההגירה היהודית. שם גם נבחר כחבר "המועצה הכללית של הקונגרס". החל משנת 1940 ועד היום הוא חבר הנהלת הקונגרס; בשנת 1948 נבחר כיושב ראש המחלקה