גדלה בשנותיה הראשונות בכפר, בו ניהל אביה משק באחוזתו של "אדון" רוסי. ב-1907 עלתה לארץ עם המשפחה בעודה ילדה צעירה. כשעבד אביה כפועל בחות סג'רה עבדה גם היא כרועה את האווזים ובעבודות אחרות שהיו לפי כוחה. אח"כ עבדה 5 שנים במשק הוריה בכנרת בסיקול הקרקע להכשרה לנטיעה ולזריעה ובעבודות אחרות, ומשם עברה עם המשפחה למנחמיה (אז מלחמיה), כאן למדה ועבדה והגיעה לידיעה רבה בתנ"ך ובכל עבודות המשק והבית, אך לא מצאה את מקומה בחברת הנוער שבכפר ונשאה את נפשה לעבוד בקבוצה בפתח תקוה עם אחותה הבחירה. הוריה ואחיה התנגדו, אך בסוף לא יכלה לעמוד עוד נגד המשיכה ליהודה (כך נקרא אז כלל המושבות שבאזור יפו ונחשב כעולם רב חיים ותנועה וסיכויים לעומת הגליל הפלחי הקופא על שמריו) והלכה ברגל ממנחמיה לפתח תקוה ועבדה עם אחותה בקבוצה.
בינתים פרצה מלחמת העולם ואח"כ באה התקדמות הצבא הבריטי עד לקו הירקון והחזית הפרידה בינה ובין הוריה. מתוך דאגה לשלומם סיכנה את עצמה ועברה את קוי- החזית והגיעה עד טבריה. כאן שמעה בשורות מרגיעות מבית ההורים, נשארה לעבוד לעזרת המהגרים המגורשים מיפו ותל-אביב ואחרי גמר המלחמה חזרה הביתה. חדשים אחדים היתה בבית ההורים ושוב נשאתה נפשה לבקש את אשרה ועתידה בקבוצה. עבדה זמן-מה בקבוצת מחנים במטבח, כי עבודה בשדה לא ניתנה לה. מדוכדכת ירדה אל אחותה ליפו ואח"כ לעקרון. שם ניהלה אחותה הבכירה חוה של קבוצת צעירות לגידול ירקות ואף היא, שרה, עשתה את חלקה בעבודה ובשמירה. אך גם "ביהודה הרועשת" לא מצאה את פינתה "ומשם חזרה בפחי-נפש וענני יאוש קלים בעיניה השחורות והעמוקות" - כמו שנכתב עליה ב"האדמה" (כרך ב').
ושוב לא מצאה את מקומה בבית ומכל הקבוצות שבגליל באו להזמינה לעבודה. והנה באו ידיעות בדבר התקפות על נקודות הגבול שבצפון הגליל העליון ונפילתו של אהרן שר . נקודות הגליל נזדקקו לתוספת כח אדם והיא התיצבה בפני ועד ההגנה ונשלחה לכפר גלעדי. כאן השתתפה בעבודה ובהגנה ונדמה לה שמצאה את סיפוקה, שכן כתבה לאחותה: "אל תדאגי לי, ליהודה לא אשוב עוד".
ואכן לא שבה עוד אף לגליל התחתון, כי בהשתתפה בהגנת תל-חי בפיקודו של יוסף טרומפלדור נפלה בקרב ביום י"א אדר תר"פ ונקברה בקבר אחיות יחד עם חברתה דבורה דראכלר, שנפלה גם היא באותו יום.
אברהם חיים שאג (צוובנר)
נולד בירושלים, י"ב בתמוז תרמ"ג (1883), לאביו יחזקאל (נכד ר' אברהם שאג , מראשי תלמידיו של ה"חתם סופר ". עלה ארצה בשנת תרל"ג. בעל תעשיית משקאות וסוחר בחברון יחד עם אחיו אשר חיים זליג. ממייסדי שכונת "מאה שערים" בירושלים וממנהלי "כולל אונגארן"), ולאמו גוטה בת יצחק רוזנטל-דנציגר (תלמיד "חתם סופר". עלה ארצה בשנת תקצ"ה. אשתו רייזל בת הרב שלמה הדיין מסטוצ'ין, פלך סובלק, נכדת בעל "פני יהושע ", עלתה ארצה בשנת תקפ"ח בהיותה בת אחת עשרה, ראשונה לעליית משפחתה).
קיבל חינוך מסורתי ב"תלמוד תורה", בישיבת "תורת חיים" בהנהלת ר' יצחק מתמיד ואצל הרב דיסקין. בשנת תר"ס נשא לאשה את לאה בת יעקב צוובנר. עסק במסחר (אכספורטר). היה ממייסדי ועד העיר לעדת האשכנזים עד שהוא עבר לידי אגודת ישראל. ממייסדי המושבה כפר סבא. מייסד וחבר מועצת שכונת "בית וגן" בירושלים. ממייסדי שכונת רוממה וגאולה בירושלים.
זמן מה היה ראש ישיבה בירושלים. יו"ר המועצה הדתית בירושלים משנת 1936. יו"ר ועדת השחיטה. יו"ר חברת גחש"א ליד הקהלה. נשיא כבוד של בית חנוך העורים בירושלים משנת 1933.
סגן יו"ר בנק א''י בריטניה בע"מ.
אחד ממייסדיה ומראשיה של תנועת "המזרחי"