המשיך לעבוד בשרות ועד ההגירה. ומשחזרו התושבים מצפון הארץ בסתיו 1918 חזר גם הוא והמשיך לשרת בועד השכונה, שהחלה גדלה ומתפתחת לעיר עברית עצמאית.
ב-1921 יצא לצרפת ואח"כ לדאנציג ועסק במסחר עצים.
ב-1938 חזר לארץ ומאז עוסק הוא בקבלנות של סלילת כבישים.
בנותיו: מרים (מזכירה בחברת דרום-אפריקה), רות אשת ד"ר ארנסט שרגנהיים.
יצחק אוסטרובסקי
נולד בקרלין פינסק (רוסיה הלבנה) בכסלו תרל"ח (1877), לאביו ר' מאיר נחמן (ראה כרך ג', עמוד 1136), ולאמו חיה בת מרדכי מונבז ממינסק.
אחיו של הרב משה המאירי-אוסטרובסקי (ראה כרך א', עמוד 182).
קבל חינוך מסורתי וכללי. מורו לתלמוד היה אחד מגדולי התורה בקארלין, ר' בן ציון קאנטור. מימי ברמצוה למד באופן פרטי בבית. נתפרסם בחריפותו. למד גם עברית, רוסית ולימודי חול ובהיותו בן עש רים נבחן בבחינת הבגרות (אכסטרן) של הממשלה. השתלם בבנקאות ובהנהלת פנקסים.
לאחר שהשתחרר מהצבא התחיל לעבוד בבנקים בעיר מולדתו.
בשנת תרס"ב נשא לאשה את רחל בת אהרן זלי בנסקי (משפחת האינטליגנציה הפינסקאית), נפטרה 6.3.1921. ובזיווג שני נשא לאשה את פסיה בת שמעון יצחק אפל. עבר לגור לנוביזיבקוב (מחוז טשרניגוב), עבד בבנק של האחים פבזנר ועלה לדרגת סגן מנהל הבנק. משם עבר לחארקוב ונתקבל למשרה גבוהה בבית הטחנות הגדולות של האחים מולדבסקי. ביתם היה לבית ועד לתלמידי חכמים והיה פתוח לכל נצרך. ביחוד נתפרסם במדת הכנסת האורחים בימי מלחמת העולם הראשונה כשרבו העוברים והשבים בעיר. לאחר המהפכה הרוסית עברו הטחנות לרשות הממשלה. הוא עמד בקנאות על כך שישוחרר מעבודה בשבתות וחגים, ומוכן היה להפסיד את עבודתו באם לא יתקבל התנאי. ממוניו החדשים אם כי היו עושי דברם של הסובייטים, מלאו את תנאיו.
בספטמבר 1924 עלה ארצה עם אשתו השניה ובנו הצעיר מאשתו הראשונה. התחיל לעבוד בבנק בתלאביב.
כאשר נפתח בתרפ"ה בנק "המזרחי" בתל-אביב בהנהלת אליהו קארלין מאנטוורפן וד. צ. פנקס, נתקבל לעבודה בו כסגן מנהל.
בנה לו את ביתו בשכונת נורדיה בתל-אביב, והמשיך לנהוג בו ביד רחבה ובהכנסת אורחים כבימי חארקוב. עם אשתו פעיל בכל עבודת צדקה שבשכונה. חבר קבוע לחברת הש"ס בבית הכנסת.
כל השנים חבר ב"מזרחי". נתן לבנו ולבנות אשתו חינוך מסורתי.
נפטר בתל-אביב, ד' בתשרי תש"ב.
בניו: אהרן (ברוסיה), מאיר (עובד בביה"ח "מגןצ'טוו"ד בת"א).
בוריס אוסובצקי
נולד בקיוב (אוקראינה), בשנת תרכ"ד (1864), לאביו הרב שמחה בונים הלוי אוסובצקי (מחשובי החסידים ; בארץ שימש ברבנות מטעם הבארון בנימין רוטשילד - גם בנו הבכור יהושע עבד בשרות הבארון בניהול מושבותיו ובגאולת קרקעות בארץ, כמסופר בערך שלו בכרך ג', עמוד 1318 - בעקרון ואח"כ בזכרון יעקב ושם נפטר בכ"ג שבט תרנ"ט).
קיבל חינוך תורני, אח"כ השתלם בשפה הרוסית וגמר את הגימנסיה הממשלתית בקיוב כתלמיד מן המנין. למד גם מוסיקה ועסק בה כחובב.
בתרמ"ח עלה לארץ ועבד חמש שנים כפנקסן במשרדי היקבים של ראשון לציון וזכרון יעקב, שהיו אז ברשות הבארון. למד את תעשית היינות מתוך ספרים ומעבודת-נסיון מתמידה ביקב ומשנת תרנ"ג