Volume 4

Page 1969

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את יהודית בת צבי טבצ'ניק (שעלה ארצה בשנת 1863).

בשנת 1904 הקים את המנוע המכני הראשון בירושלים הפועל בכוח דלק (נפט) בטחנת הקמח אשר הקים אביו בעיר העתיקה ואשר עבדה עד אז בכח סוסים. הקים בית חרושת ראשון לקרח בארץ (1904) בשוק איל-דיר ביפו (מ-2 טון).

בשנת 1905 המציא את השימוש במים מפילטרים בעזרת ליאון שטיין . לראשונה הוחל בזה בבארו של חנוך סלור בפתח תקוה. זה היה מאורע רב ערך בתולדות קשיי ההשקעה של הפרדסים בארץ. בשנת 1906 הקים את טחנת הקמח של נתן קריסטל ב"רוחמה". מנוע בבאר המושבה עקרון, עם משאבה.

בשנת 1909 הקים את המנוע והמשאבה הראשונה בבאר "אחוזת בית" (תל-אביב), בשדרות רוטשילד. כמו כן את טחנת הקמח המודרנית הראשונה בירושלים "זרובבל" של אברהם ישפה. בשנת 1914 עלה בדרגה והיה למנהל עבודה במכניקה, במכונות מסגרות ומונטז'.

אחרי מלחמת העולם הראשונה הקים את הטחנה של ברוך גורלסקי ויצחק מרדכי סחרוב בחברון. את באר המים הראשונה בבני-ברק, במגדיאל.

שלשים ושתים שנה עבד באותו בית חרושת והקים תלמידים רבים במקצוע זה. ב-1918 נתמנה למנהל עבודה בביח"ר למכשירי מלחמה "AOD"של השלטון הבריטי.

בשנת 1931 הקים בית חרושת לקרח "קרים" ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב.

בנה את הבית הראשון ברחוב יונה הנביא והשתתף ביסוד שכונת מאה שערים.

כל השנים היה פעיל בעבודה צבורית. בנה שני בתי כנסת, מרחץ, מקוה, בית הכנסת "בית שלמה" ברחוב יונה הנביא מיסודו הוא. ייסד חברה למשניות, חברה ש"ס, חברה "עין יעקב", "גמילות חסד" בשם "אחיעזר", ייסד אגודת משמרת חולים והוא יו"ר האגודה. הקים בנין חדש לבית הספר. הקים על מגרש בית הכנסת "בית שלמה" "יסוד התורה" שברחוב יונה הנביא והוא גבאי מאז תרפ"ג.

ארגן את ההסתדרות הראשונה של פועלי המתכת (1918).

לא עזב אף פעם את הארץ. בימי רדיפות התורכים, היה לעזר למשפחות רבות.

סייר את הארץ לארכה ולרחבה ואף בעבר הירדן ביקר.

בידו כתב יד של סבו ר' אברהם הדיין (משנת תר"ב).

צאצאיו: חיים (אשתו בת ר' אליעזר דניאל , מעקרון), רינה אשת אברהם הרפז (גולדברג) מדרום אפריקה.

נפתלי אברהמוב

נולד במרב (בוכרה), כ"ג תשרי תרס"ו (אוקטובר 1905), לאביו יעקב ולאמו שרה לבית דויד. ב-1913 עלתה המשפחה לארץ והתישבה בירושלים, והוא למד בבי"ס עממי, התחיל ללמוד בבית-המדרש למורים העברי בירושלים, יצא והשתלם בשפות ובידיעות מסחריות. אחרי פעילות בעסקי מסחר שונים פתח בתל-אביב עם אחיו אבישר, סוכנות לחברות תעופה זרות. ביניהן החברה ההולנדית הנודעה קל"מ ופעל למען פיתוח התחבורה האוירית בין ארצנו ובין העולם הגדול. ב-1935 ארגן בתור סוכן חברת התעופה המצרית "מיצר איירליינס" תחבורה אוירית בין ארצנו ובין ארצות ערב, אך קשרים אלה נתבטלו בעקב מלחמת ארצות ערב נגד מדינת ישראל.

פרסם מאמרים ב"דאר היום", "הארץ", "הירדן".

מ-1940 ואילך אח בלשכת הבונים החפשים "ברקאי" בת"א.

בתו: ליאורה (לאמה - חוה בת אליעזר הריס).

יוסף ויניצקי

הכנוי הספרותי: י. נץ. נולד בפתח תקוה, י"ט בתמוז תרע"ד (13.7.1914),

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1969). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1969