ויתר אנשי העלית השניה.
עמד בראש "הקומונה הרומנאית" בבן-שמן בנטיעת "יער הרצל".
עבד בכל מושבות יהודה, בחדרה. אח"כ עלה לגליל והיה ממייסדי כנרת (1907), דגניה (1912), ונהלל.
היה חבר ועד הפועלים של הגליל יחד עם ישראל בלוך, תנחום יוסף ברץ ואחרים בימי המלחמה העולמית הראשונה.
בשנת 1920 ארגן את רעליה החלוצית מוינה יחד עם נחום טברסקי, עדה פישמן ואליהו מרגלית (מונ צ'יק). בשנת 1923 נשא את נדיה בת בן-ציון אנטונוב. יחד עם יוסף שפרינצק ואליעזר שוחט נסע בשליחות לחו"ל לתת הסברה על הנעשה בארץ ולעודד את חברי תנועת העבודה לעלות ארצה.
היה ממייסדי "הפועל הצעיר" וחבר הועד המרכזי. אחר האחוד עם "אחדות העבודה" היה לבלתי-מפלגתי ורק לאחר הבחירות לכנסת הראשונה הצטרף למפא"י.
כל השנים פעיל בהסתדרות החקלאית ובהסתדרות העובדים כחבר ועד הפועל. פעיל בתנועת המושבים וב"קרן המושבים".
באמריקה הקים את מפלגת "הפועל הצעיר צעירי ציון". מטעם ההסתדרות היה בשליחות באמריקה לשם ייסוד "חרות אמריקה".
ציר כמעט בכל הקונגרסים הציוניים - החל מהקונגרס ה-11 בוינה (1913). ציר לכינוס העולמי של "התאחדות, הפועל הצעיר וצעירי ציון" בפראג.
כיום הוא חבר הכנסת, חבר בועדות הכנסת, הכלכלה. וועדת המשנה: לחקלאות, לירושלים, לתלונות הצבור ולמשכורת.
חבר המזכירות של תנועת המושבים, מנהל קרן המושבים, חבר להנהלת קרן לביטוח מנזקי המלחמה, מנהל אגודת ידידי מקוה ישראל, מנהל חברת תנפ"ז בע"מ. חבר בהנהלת "אבן העזר".
פרסם מאמרים בעניני כלכלה ומשק ב"תלמים", "דבר", "השיתוף".
יצחק מלכו
נולד בסלוניקי, כ"ג במנחם-אב תרנ"ד (1894), לאביו רפאל (מצאצאי הרב יוסף מלכו מחבר שולחן גביה) ולאמו יפה בת הרב יעקב די-בוטון מ"מ החכם באשי, (מצאצאי הרב אברהם די-בוטון, "בעל לחם רב").
חינוך ראשון קבל בגן-הילדים בנרדוט. למד בתלמוד-תורה הגדול, בבית הספר של כיי'ח, בבית המדרש לרבנים בית-יוסף הוסמך לשו''ב.
השתלם באופן פרטי. שמע שיעורים בשיעורי השתלמות למורים של הד"ר יצחק אפשטיין בסלוניקי.
בחו"ל עסק במסחר ובעתונות. עבד כסופר וכחבר מערכת בעתונים ובמאספים יהודים-ספרדים צרפתים ועבריים. ספרן ומזכיר החברה "קדימה" להפצת שפת עבר. ייסד והשתתף בעריכת הדו-שבועון "פרי ישראל" בצרפתית.
בימי מלחמת העולם הראשונה ארגן ליגיון יהודי בסלוניקי. עבד להשגת אישור הצהרת בלפור מצד ממשלות צרפת ואיטליה ומצד הממשלה והפרלמנט היוניים. בשנת 1918 נפגש עם מלך יוון אלכסנדרוס. עלה ארצה במנחם-אב תרע"ט.
בשנת תרפ"א נשא לאשה את שמחה בת שרה ויצחק כהן מירושלים.
התחיל לעבוד כסוכן ובא כוח בתי חרושת שונים. נתמנה מנהל החברות לסרטי ראינוע ואח"כ קולנוע של "גומון" ו"מטרו-גולדווין-מאיר" לכל האיזור בין ירושלים עד טהראן. הביא את בשורת הקולנוע לבגדד. נבחר ליו"ר אגודת מפיצי הסרטים בארץ.
כעת מנהל החברה המסחרית "מידלנד" בע"מ וסופר בעתונים שונים.
עסקן צבורי כל ימיו בארץ, בעבודה מוניציפלית, עדתית וכללית.
השתתף בארגון העליה של חמשה עשר אלף יהודי סלוניקי שבחלקם הרב נקלטו במקצועות שהם בעלי מסורת עתיקה בה: דייגות ועבודות-נמל.