ברודצקי . נפגש עם הנציב העליון לעניני הפליטים מטעם חבר הלאומים וממשלת בריטניה.
בספטמבר 1944 יצא יחד עם ד"ר שורצברד , ציר בפרלמנט הפולני הגולה, להשתתף בקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק סיטי באמריקה. לכבודם נערכה קבלת פנים בהשתתפות פרופ' פרנקפורטר, סול בלום, סנטור וורנר . באמריקה ניהל שיחות עם נציג אונר"א ועם נציגי ממשלת פולין, הג'וינט והג'ואיס קומיטי.
במרס 1945 חזר ללונדון. במאי 1945 יצא בשם הועד שליד ממשלת פולין ובשם הסוכנות היהודית לצרפת ולבלגיה. היה בין השליחים הראשונים שהקימו את המגע עם שארית הפליטה.
באוגוסט 1945 השתתף בועידה הציונית בלונדון ובועידת הקונגרס היהודי העולמי.
משם חזר ארצה.
בשנת 1946 בקר בשם ההסתדרות ובשם ברית פועלי ציון צ.ס. בפולין, צרפת ובלגיה.
בשנת 1947 בקר שנית בפולין, בא במגע עם הממשלה. הופיע באספות עם. בקר במחנות בגרמניה.
בשלישית בקר בפולין ב-1949 והשתתף בשם ההסתדרות בועידת האגודות המקצועיות הפולניות. ברך בשם פועלי ישראל בעברית ופולנית.
ביוני 1949 השתתף במילנו, איטליה, בועידה בינלאומית של אגודות מקצועיות יחד עם פ. בנדורי, ב. לין, ראובן בורשטיין, ומ. ירבלוס. בישיבת הועד הפועל הציוני ב-1949 נבחר לסגן המבקר במוסד הבקורת של הסוכנות היהודית.
היה ציר בקונגרסים הציוניים: י"א, ט"ז, י"ז, י''ח, י"ט, כ', כ"א, כ"ב.
פרסם מאמרים רבים בעתונות הציונית סוציאליסטית.
צאצאיו: רות (עורכת-דין. מזכירה פרטית של גולדה מאירסון - שרת העבודה והביטוח) אשת שלמה ליברוביץ (עו"ד. סרן בצה"ל), רפאל (תלמיד במחלקת הרפואה שבאוניברסיטת פריס. שרת בצה"ל בדרגת סגן. נפצע בקרבות בנגב).
ד"ר חנינא ליפא שפירא
נולד בדרז'נה (אוקראינה), ז' אדר תרנ"ה (1895), לאביו ר' מרדכי (דור ששי לר' פנחס מקוריץ, מאבות החסידות, דור רביעי לר' שמואל אבא שפירא , הרב המדפיס, בשותפות עם אחיו, מסלאבוטה, שנתענה על קידוש השם) ולאמו שיינדל בת שלום ברנזון . למד עד גיל 13 בחדר מתוקן, התכונן באודיסה לבחינה אכסטרנית וב-1917 גמר בהצטיינות את הגימנסיה בייקאטרינוסלאב. למד באוניברסיטת קיוב וב-1923 הוסמך לד"ר לרפואה. (אח"כ השתלם בוינה ב-1931). היה חבר ועד "צעירי ציון'' בקיוב וב-1922 ישב זמןמה בכלא בגלל פעולה ציונית. עסק בהוראה וברפואה. בספטמבר 1924 עלה לארץ מרוסיה. עבד עשר שנים מטעם "הדסה" במושבות הגליל התחתון והעליון (יבנאל ובנותיה, מתולה ואזור החולה) כרופא כללי ולהיגיינה צבורית ונלחם במלריה וביתר מחלות הארץ. כרופא בבתי-הספר בחיפה ביער מהם את מחלת הגזזת. אח"כ השתקע בירושלים ופעיל שם כרופא פרטי.
ב1927 נשא לאשה את רבקה בת אלכסנדר ברוכוב (נכדתו של הרב אבא יעקב ברוכוב, אביו של הסופר א. מ. ברכיהו) .
פעיל בחיי הצבור כחבר ועד הציונים הכלליים בירושלים, חבר מועצת הסתדרות הרופאים בירושלים ויו"ר ועד ההורים של ביה"ס הדתי-הכללי "תחכמוני". השתתף כציר מארץ-ישראל בקונגרס לרפואה טרופית (קהיר, 1928). עבד כשנה בשרות רפואי מטעם הסוכנות במחנות שארית הפליטה בגרמניה.
כתב מאמרים רבים על נושאים שונים ב"דאר היום'', "הבוקר", "הד ירושלים" וכו', מאמרים רפואיים ב"הרפואה" ובכתבי-עת מקצועיים בחו"ל, ואת הספרים "מדריך בהזנה לחולים כרוניים" (1931), "בקלחת הרוסית" (זכרונות מרוסיה, יצא ב-1940).
בניו: מרדכי, יעקב.
יהודה אלמוג (קופלביץ, מצקביץ)
נולד בסולי, פלך וילנה (ליטא), בשנת תרנ''ו (20.5.1896), לאביו דוד (בר-אורין, סוחר; ממשפחת הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי מוילנה) ולאמו יוכבד לבית סולובייצ'יק .
למד בחדרים ובישיבת וולוז'ין. משפרצה מלחמתהעולם א' נתגלגל בזרם הפליטים לסיביר ולעיר טולה שברוסיה הפנימית. השתלט כאכסטרן בהשכלה כללית ועבד בתור פועל ומורה. התחיל את התערבותו בהליכות העולם כבעל השקפות אנרכיסטיות ואח"כ טולסטויאניות (ומאז נשאר נאמן לצמחוניות), אך משחזר יוסף טרומפלדור לרוסיה והחל לארגן את תנועת "החלוץ", היה יהודה בין הראשונים שהלכו אחריו בטולה, במקום שהקים את "החלוץ" ביחד עם אוסיה וייצמן, מנחם נאדל, שמואל צוקרמן ועוד. היה מרא