נית פנינה זלצמן). גמרה בהצטיינות גימנסיה רוסית ממשלתית בחארקוב ולמדה היסטוריה ופילולוגיה בקורסים גבוהים לנשים בקיוב. למדה עברית וגמרה קורס לגננות בקיוב ועבדה במשך שנה במוסד לילדי הפקר. למדה בסטודיה דרמטית "אמנות" ומשה הלוי בחן אותה והזמינה לבוא ארצה ולהשתתף בתיאטרון הפועלים "אהל" שהוא יזם ליסד.
עלתה ארצה באוקטובר 1925 והשתתפה כחברה בס טודיה "אהל". מ-1926 ועד 1931 עבדה כגננת בגן-ילדים של עירית תל-אביב ובמגרשי-המשחק לילדים בחדשי הקיץ, חברה בועדה הפנימית לבחירת הרפרטואר ובמרכז "אהל" מטעם הועד הפועל של ההסתדרות.
נישאה לזאב ברבן , חבר בלהקת "אהל" (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה).
השתתפה עד עתה ב-50 מחזות ב"אהל". מתפקידיה המרכזיים : ב"נשפי פרץ", גב' פיצ'וס ב"אופרה בגרוש", פילאר ב"למי צלצלו הפעמונים" להמינגווי, גב' פייג , ב"נשי וינדזור העליזות" לשכספיר, הדודה חנה ב"בסמטאות ירושלים" ליהושע בר-יוסף, שרה ב"שומרי החומות" להנ"ל, בלה הכושית ב"שרשים עמוקים", אגנס ב"מי חכם וידע".
מופיעה בנשפי קריאה בערים ובהתישבות העובדת וגם ברדיו. הופיעה בנשפי מערכונים עם זאב ברבן בפני חיילינו במלחמת העולם ב" ובמלחמת המולדת.
השתתפה בסיבוב "אהל" ב-1934 בארצות אירופה המזרחית והמערבית וב-1950 בסיבוב "אהל" וגם בנשפיקריאה בארצות מערב-אירופה.
בתה : יעל.
נחום מליץ (מלצן)
נולד בכ' אייר תרנ"א (1891) בסלבודקה, פרבר קובנה (ליטא), לאביו הרב יצחק מלצן (גאון מפורסם, תלמיד ר' ישראל סלנטר , מחבר ספרים רבים בהלכה, ביחוד בהלכות שבת, ופירוש על סידור התפילה, בן הרב ר' שמואל "המגיד מסלוצק"), ולאמו לאה דבורה בת הרב צבי שור (ראש ישיבה בביאליסטוק ומחבר ספר צבי וחמוד" בהלכה). למד בחדרים ושנים אחדות בישיבת ראדין.
ב-1906 עלה ארצה עם אביו ולמד כשנתיים בישיבות ירושלים. התחיל לכתוב בעילום שם בעתון "ההשקפה" של א. בן-יהודה. נספח בסתר למפלגת "הפועל הצעיר" וניהל מטעמה בין בחורי הישיבה עבודה תרבותית ותעמולה ליציאה לעבודה.
תעמולתו לא עשתה פרי, אך הוא עצמו לא הסתפק בדיבורים, אלא עשה מעשה. ב-1908 ברח מהישיבה ומאביו ויצא לעבוד ברחובות, בעיקר בפרדסי חברת "מנוחה ונחלה" בניהולו של אהרן אייזנברג . שם גר בחדר אחד עם אהרן דוד גורדון ונח נפתולסקי והתידד עם יוסף אהרונוביץ, צבי סוכובולסקי וא. גולני. בשנים 1911-1910 היה חבר הועד ב"קלוב הפועלים" הראשון בירושלים, יחד עם ד. בן-גוריון, זרובבל, רחל ינאית ועוד.
ב-1911 נשא לאשה את טובה בת משה יוסף גול צבסקי, ואחרי שנפטרה בירושלים בא' אדר א' תרצ"ה נשא בסיון תרצ''ז את אממה בת זימל מינץ .
אחר מלחמת העולם הראשונה היה יחד עם א. בן יהודה, מ. לדרר, ד"ר קריגר ממיסדי אגודת "שפתנו" בירושלים וחבר הועד בה. אגודה זאת שמה לה למטרה חיזוק השפה העברית והשלטתה בחיים. במשך שנים אחדות היה חבר ועדת התרבות וחבר משפט החברים ליד מועצת פועלי ירושלים. בזמן שבתו בנתניה כסופר "דבר" (1949-1938) היה לסירוגין חבר בועדות התרבות מטעם עירית נתניה ומ. פ. נתניה, חבר במשפט השלום ליד עירית נתניה ויו"ר ועדת השקל המקומית.
אחרי נסיונו הראשון כפועל חקלאי עבד במקצועות שונים: בתור פועל דפוס, מגיה, מורה, מורה-דרך, מתרגם (הרבה לתרגם מאמרי עתונות וספרות יפה בשביל המוסדות הלאומיים ולעתונים שונים בארץ), ובעיקר כעתונאי: כתב מאמרים ב"השקפה", "החרות" "הפרדס", "הד ליטא" (דו-שבועון שיצא בקובנה), "המצפה" (שבועון שיצא בקרקוב), הדואר ו"התורן" (ניויורק), "הפועל הצעיר", "הארץ", "דבר", "הגה", "מזרח