בהשתדלות אחותו הועבר באוירון לבית החולים הצבאי בתל-השומר (ליטוינסקי), ושם מת אחה"צ באותו יום, י"ט חשון תש"ט (21.11.48) ונקבר בחלקת הגבורים בנחלת יצחק.
יוסף מלוא (פסובסקי)
נולד בפראג (צ'כוסלובקיה), כ"ג באייר תרע"ו (1916. 26.5), לאביו גבריאל-ריכרד (אינג'ינר, מראשוני האינג'נרים בארץ, נשיא אגודת האינג'נרים והארכיטקטים), ולאמו חיה בת עקיבא צקנדורף .
עלה ארצה עם הוריו בשנת 1921.
למד בגימנסיה "הרצליה", ובאקדמיה לאמנות בפראג.
נשא לאשה את ימימה בת שושנה פרסיץ . (חברת הכנסת הראשונה והשניה).
בשנת 1934 הצטרף לקבוץ "כפר מכבי" ברעננה.
בשנת 1938 השתתף ביסוד תיאטרון הבובות הא''י "להקת העץ" עם הד"ר פאול לוי. שמש בו בתפקיד דרמטורג וקריין. ערך נשפי קריאה ספרותיים בערים ובקבוצים.
בשנת 1942 הצטרף כשחקן ללהקת ה"מטאטא''.
בשנת 1944 יסד עם קבוצת שחקנים (רוזה ליכטנשטיין, בתיה לנצט, ימימה פסובסקי, אברהם בן-יוסף ) את "להקת המערכונים'', אשר הציגה שורת מערכונים ומחזה לנוער.
בשנת 1945 הפכה להקה זו ל"תיאטרון קאמרי" לאחר שהצטרפו אליה שחקנים צעירים וותיקים מבני הארץ ומבין עולים חדשים (חנה מירון, ארנה פורת, טוביה גרינ בוים, יוסף ידין, מרדכי בן-זאב. קרני ברטוב ואחרים). לאחר נסיונות ראשונים עלה התיאטרון לדרך אמנותית ברורה, וזכה למעמד מכובד מאוד באמנות התיאטרון העברי.
בתקופת המלחמה (1947-1948) שתף התיאטרון פעולה עם המוסדות הלאומיים והצבאיים והציג בכל רחבי הארץ ובמשלטים, בחזיתות ובירושלים הנצורה.
יוסף שמש בתיאטרון מאז הווסדו כמנהל אמנותי, במאי ושחקן. ביים עד כה עשרים מחזות (מתוך 26 שהתיאטרון הציג). ביניהם : "משרתם של שני אדונים" לקרלו גולדוני ; "חתונת הדמים" לר. ג. לורקה ; "המפקח בא"לג'. ב. פריסטליי ; "הספר מסבילה" לבומרשה ; והמחזות המקוריים: "הוא הלך בשדות" למשה שמיר (הוצג מאתיים פעמים) ; המחזה הראשון מחיי הנוער בארץ : "שבעה מהם יפלו" לנתן שחם. עבד ותרגם את המחזות : "משרתם של שני אדונים" לגולדוני; "העולם בו אנו חיים" לקרל צ'פק ; "נערת הפקר" לא. שלי (עיבוד); "הערב" מחזה מקורי לדן בן אמוץ (עבוד).
כתב מחזות לנוער, ביניהם : "מהפכת הילדים" ו "חליף חסידה" לפ. האוף. הוזמן לבימויי-אורח בארצות אירופה (ציריך, פראג, אמסטרדם, אוסלו).
השתתף ב"קול ירושלים", "קול צבא ההגנה לישראל" בתסכיתים ומחזות. משתתף ב"שידורי ישראל".
חבר המועצה הארצית של "שידורי ישראל". השתתף במשלחת התיאטרון הישראלי בקונגרס הבינלאומי של התיאטרון בציריך (1949) ; חבר מועצת אגודת אמני הבמה ; חבר הועד הישראלי של המוסד הבינלאומי לתיאטרון (.I.T.I) פרסם מאמרים ב"הארץ" וב"על המשמר" על נושאים אמנותיים ותיאטרוניים.
בן-כרמי אייזנברג
נולד ב-"נחלת-ראובן" (היא ואדי-איל-חנון הקדומה, ואחר כך נס-ציונה), ביום י"ט כסלו התרמ"ט (1888) לאביו אהרן (ראה כרך שני, עמוד 982) ולאמו בלהה (בילה) בת יהושע משל .
לידתו של בן-כרמי, הבן הראשון למשפחת אייזנברג היתה במזל-חג. חגו של אביו כי בו בחודש החל אביו לנטוע כרם, כרמו הראשון. ועל שמו של מאורע זה ולזכרו וציונו קרא לבנו הראשון בשם - "בן-כרמי". כי הוא סימל למענו את ראשית שליחת שרשין הנאמנים, בתור אכר וכורם בארץ חלומותיו.
קבל חנוך בבית-הספר העממי ברחובות, בית-הספר מיסודה של "עזרה" בירושלים.
כאשר גמר את בית-הספר של "עזרה" באו ימי ה"חוריה", - הקונסטיטוציה התורכית, שכתוצאה ממנה זכו