ציונית, מראשי תנועת "הבילויים החדשים" ובועידתה באביב 1907 בייליסאבטגראד נאסר על-ידי השלטון הרוסי וישב חודש ימים בכלא.
ב-1907 עלה ארצה והיה כאן פועל ומורה, ואח"כ נכנס ללמוד רפואה באוניברסיטה האמריקאית בבירות. בראשית מלחמת-העולם א' גורש כנתין אויב (רוסי), יצא לאמריקה, גמר את לימודיו באוניברסיטה בניו-יורק והוסמך ב-1916 לד"ר לרפואה.
ב-1917 נשא לאשה את מלכה (מאניה) ווסליובסקי . עסק כל ימיו בפעילות ציונית, היה ראש שתי אגו דות ציוניות בברונכס שבניו-יורק, ממיסדי "קהלית ציון", מראשי אגודת הרופאים דוברי עברית, מראשי הירחון "הרופא העברי" ומהכותבים בו (כתב גם בעתונות האידית באמריקה), גזבר האגודה המיצגת באמריקה את ההסתדרות הרפואית שבארץ-ישראל, מראשי אגודת "בניציון" וכו'. עזר באמריקה לסופרים, לחכמים ולכל הבאים שמה מהארץ בעניני הישוב, הפיץ אגרות-חוב של ממשלת ישראל בסך 20.000 דולר. ביקר כמה פעמים בארץ. בפעם האחרונה בתשי"א, כציר האגודה המיצגת את ההסתדרות הרפואית הישראלית, לרגל ההכנות לכינוס הקונגרס העברי העולמי באב תשי"א בירושלים.
נפטר בניו-יורק, ו' סיון תשי"א.
בתו: סילביה קרייצבר.
ישעיה בכ"ר שמואל
נולד בה' סיון תר"ד (1844) בסופיה שבבולגריה לאביו החכם ר' שמואל בכר משה ולאמו בייה נתחנך ליהדות ולחיי המעשה ובגיל צעיר החל לעסוק במסחר ונשא לאשה את ריינה לבית ירוחם ולאחר מותה את רחל לבית בן-אדו .
בעת מלחמת רוסיה-טורקיה בבלקנים (1878/79) עבר עם כמה משפחות יהודים מבולגריה לסאלוניקי, שהה שם כשנתים ולרגל התעוררות חיבת ציון בקרב יהודי הקהלות הספרדיות בתקופה ההיא עלה ארצה בראשית שנת תר"מ והשתקע בירושלים, ואחרי זמן מועט עלו הוריו בעקבותיו, והתפרנס בשפע מפירות נכסיו שנשארו בסופיה.
בתרמ"א עמדה למכירה פומבית מטעם ההוצל"פ חצר מפורסמת בעיר העתיקה, מול הכותל המערבי, שנודעה בשם "חצר הרב מראדישקביץ', ומחשש שמא תפול בידי ערבים ביקשו ממנו אנשי כוללות האשכנזים שהוא יפדה אותה, -וכן עשה מבלי להרתע מהמחיר הגבוה. במשך הזמן שיפר את הבית, בנה בו אגפים נוספים לישיבה, בית כנסת וכו', והמקום הפך מרכז לתפלה ולעולי רגל בימי חג ומועד.
בשותפות עם אנשי-עסק אחדים מעולי בולגריה יסד בית-חרושת לטבק טורקי בירושלים, ואחרי שנים מספר, כשעסק הטבק נעשה למונופולין ממשלתי והוחכר לחברה צרפתית, חדל מהתעסקות כלכלית, התפרנס מהכנסות רכושו והתמסר לפעילות צבורית כבקשת רבני העדה. עפ"י הצעת הראשון-לציון רבי יעקב שאול אלישר (ה"ישא ברכה") הצטרף לכוללות עדת הספרדים ובמשך שנים נשא בעול עניני העדה. היה ממנהלי בית-החולים "משגב לדך", חברת "שבת אחים" להפצת לימודי קודש בעם, ובעוד כמה מוסדות חסד, וגם באופן פרטי היתה ידו פתוחה לעזרה לנצרכים.
בעקב מגפה בעיר העתיקה בשנת תר"ע יצא לדור עם משפחתו בשכונת מחנה יהודה וביתו שם היה פתוח לתלמידי חכמים ולעוברי אורח, ביחוד מארצות הבלקן, ונתפרסם בנדיבותו ובמעשי חסדו למרחקים.
נפטר בירושלים, ו' תמוז תרפ"ח.
צאצאיו: אמדה (אהובה ) אשת הרב אליעזר ג'חון ז"ל ; משה בכ"ר ישעיה ז"ל: סולטנה (מלכה ) אשת שמואל חז קיה טאג'יר ז"ל; בייה אשת יצחק ברזני ז"ל; ד"ר יוסף בכר ישעיה ז"ל; מטילדה אשת עוה"ד דוד אבולעפיה ; סופי אשת מר בנימין ג'יניין; שמואל בכ"ר ישעיה .
ד"ר יהודה לייב רוקח
נולד בכ"ד שבט תר"ן (1890) בברדיצ'ב שבאוקראינה לאביו בנימין (מצאצאי רבי עקיבא אייגר ) ולאמו לאה בת יצחק קובילאנסקי . אחרי לימודי יהדות ולימודים כלליים בברדיצ'ב עבר בחינת בגרות בפטרסבורג, למד רפואה באוניברסיטת ברלין והשתתף שם ביסוד "החבר",