של מפא"י וביתר ועידותיה וחבר מרכז, ציר בכל ועידות ההסתדרות מהשלישית ואילך, ממיסדי מועצת פועלי רחובות, ב-1940 מזכיר לשכת העבודה ברחובות, מ-1942 מזכיר המחלקה המוניציפלית של ההסתדרות, מ-1944 חבר מזכירות ועדת הבקורת בועה"פ של ההסתדרות, ומ-1949 חבר הועדה המרכזת של ההסתדרות וגזבר הועה"פ של ההסתדרות. חבר ה"הגנה" משנת 1929 ואילך וחבר המפקדה המחוזית לאזור הדרום בשנות 19301940. במלחמת השחרור השתתף בקרבות מבצע "עשר מכות", בסתיו 1948.
ב-1928 נשא לאשה את נחמה בת יצחק קרבן. פרסם מאמרים ב"דבר'', "הפועל הצעיר" ו"הדור".
צאצאיו; יגאל (פלמ"חאי, ממגיני בית אשל), חנה, אפרים, נורית.
אהרן בר-אל (אלקינד)
נולד בשנת תרס"ג (18.7.1903) בקרץ' שבקרים, רוסיה, לאביו יואל אלקינד (שהיה הסוכן הראשי להפצת דגי-קרץ' המפורסמים בכל רוסיה; מראשי הפעילות הצבורית והציונית בעירו) ולאמו מרים בת מרדכי קפלון. נתחנך בבית ברוח לאומית-מסורתית, למד בחדרים ואח"כ בגימנסיה ריאלית, ואחרי שגמר שלחהו אביו ארצה (גם הוא רצה לבוא, אך לא הורשה לצאת מרוסיה). היה גברתן מנעוריו והצטיין ביחוד באתלטיקה כבדה (בוקס והיאבקות).
ב-1922 עלה ארצה דרך איסטמבול, שם שהה זמן-מה עד לקבלת רשיון עליה ובינתיים ארגן שם בסניף "מכבי" את יתר החלוצים המחכים כמוהו. בהגיעו ארצה הצטרף לבני עירו, "קבוצת הקרימאים" ברחובות וארגן אותם בקלוב "מכבי", וכעבור שלשה ימים לבואו ניצח בדקה אחת את אלוף ההיאבקות הבלתי-רשמי למושבות יהודה. באותה שנה השתתף בירושלים בתחרות ארצית לאתלטיקה וזכה במקום שני בהדיפת כדור-ברזל. ב-1923 ארגן תחרויות ספורט ברחובות לכל אגודות מכבי במושבות יהודה וזכה בשבעה פרסים. ב-1924 עבר לגדרה וארגן גם שם את המכבי ותחרויות כדור-רגל בין מושבות יהודה. לשם יצירת הקשרים בין הסניפים היה מהלך לו ברגל, כי זו היתה אז בשביל בחור כמוהו צורת התחבורה הזולה והבטוחה ביותר... ב-1925 עבר לתלאביב ושימש כמאמן להיאבקות במכבי, ומאז ועד 1933 היה אלוף ארץ-ישראל להיאבקות במשקל בינוני. ארגן במכבי ת"א קבוצת כדורגל בשם "רץ", שהיתה שניה במעלה מיד אחרי קבוצה א'. ב-1926 ניצח בשתי דקות את אלוף רומניה במשקל בינוני. בהיותו בת"א למד זמןמה בביה"ס הטכני מונטיפיורי.
נשא לאשה את שולמית בת חנוך כהן-צדק. ב-1927 התחיל להתענין בבוקס וב-1929 ארגן יחד עם אמיל אבנרי ואריה כץ (ז"ל) את הקלוב לבוקס ולהיאבקות "בני ליאונרד" והיה מהעומדים בראשו כל שנות קיומו עד 1936.
למכביה הראשונה היה מאמן הקבוצה הארצית של המכבי בבוקס ובהיאבקות ובמכביה נאבק עם אלוף דניה (שהיה אלוף עולמי ב' באולימפיאדת לוס-אנג'לס), החזיק מעמד 10 דקות והפסיד בגלל עבירה שלא מדעת על החוקים האולימפיים.
בשנים 1925, 1927 ו-1929 השתתף כנציג מכבי ת"א בתחרויות בינלאומיות לשחיה בימה של חיפה וזכה במקום השני בשחיה לאלף מטר, ובתחרויות שחיה לאורך הירקון זכה במקום הראשון.
מאז 1938 הקדיש את יכלתו בשחיה לשרות הצבור כמציל עירוני בחוף ימה של ת"א והדריך אלפי צעירים ובוגרים בשחיה וביתר ענפי הספורט.
חבר ב"הגנה" מאז בואו ארצה ובמהומות 1929 היה מפקד אזור בגבול ת"א-יפו.
פרסם מאמרים בעניני ספורט ב"דבר" וב"הארץ" והכין לדפוס ספר על "כדור כח''.
בחוגי הספורט והנוער נודע בכינוי "אהרנצ'יק".
צאצאיו; יואב, מירנה.
בן-ציון בחבוט
נולד בי"ח סיון תרנ"ז (1897) בירושלים לאביו הרב שבתי בחבוט (שהיה אח"כ רב ראשי בחלב ובבירות) ולאמו מזל בת עזריה די-בוטון (ממיסדי שכונות עזרת ישראל ואבן ישראל בירושלים). עד גיל 8 למד בביה"ס למל בירושלים ואח"כ עבר עם הוריו ליפו ולמד בגימנסיה הרצליה. גמר ב-1915, הוגלה לדמשק ואח"כ לחלב, שם התנדב בסוף מלחמת העולם א' לצבא הבריטי ושרת בתור סגן קצין ליד הקצין אלכסנדר אהרנסון בשרות המודיעין.
אחרי שובו ארצה יצא ללמוד כלכלה מדינית ופסיכולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר. שם היד, יו"ר "צעירי ציון" והבר "בני ברית" וב-1925 נבחר מטעם הספרדים לקונגרס הציוני, אך מפאת מחלה לא יכול לנסוע.
ב-1926 יצא לארגנטינה בתור מומחה לתעשיה ומסחר בטכסטיל ויסד בית-מסחר בבואינוס איירס והנו מנהלו בהצלחה. נכנס לחיים הצבוריים היהודיים והציוניים. השתתף ביסוד לשכת בני-ברית, עורך זה 20 שנה את חוברותיה הספרותיות והגיע בה לדרגת סגן-נשיא, אח בלשכת הבנאים החפשים, חבר הועד הפועל של הפדרציה הציונית בארגנטינה, חבר הועד של המרכז הציוני ושל