בהצלחת פעולה ארוכת-טווח, בא אליו מפקד הפלמ"ח יגאל אלון והטיל עליו לבצע פשיטה לכפר סעסע שבגליל העליון המרכזי, בלב ישוב ערבי ובמרחק כ-20 ק"מ מצפת. באין אפשרות לשלוח אנשים לסיור השטח נסע בעצמו לתל-אביב וביצע את הסיור בטיסה במטוס "פרימוס" ואח"כ פשט על הכפר בראש פלוגה ושלט בו 15 שעות. ההצלחה עודדה לא את הישוב בלבד, אלא גם אותו עצמו ואת אנשיו. אח"כ התגלגלו המאורעות במהירות: פיצוץ גשר בנות יעקב, פשיטות על חסס ועל אחסניה. לקראת הסיכוי שהבריטים ימסרו את מבצרי המשטרה לערבים החל מסייר ולומד את הגישה אליהם, כהכנה לקראת הבאות. משמסרו הבריטים ב-14 באפריל את משטרות נבי יושע והר כנען לערבים ונחסמה הדרך לטבריה וגוש צפת נותק מהגליל. אז ירד בראש פלוגה לטבריה והניס מתוכה את הערבים, ניסה לכבוש את נבי יושע, ומשנכשל הנסיון עלה בראש שתי פלוגות להר כנען לשחרר את צפת ואת הציוד והאספקה העלו בלילות ברגל מראש פנה. יגאל אלון בא אליו למטהו על ההר ומינהו למפקד הגדוד השלישי. ב-1.5.48 כבש את הכפרים הערביים ביריה ועין זיתון, פתח את הדרך לצפת ונכנס אליה בראש 200 פלמ"חאים מגדודו. ב-5 במאי ניסה לכבוש את הרובע הערבי וב-11 בו הצליח לבצע את המשימה וצפת שוחררה. תוך כוננות לקראת פלישת צבאות ערב כבש את נבי יושע ופיצץ את הגשר הגדול שעל הליטאני בשטח הלבנון. משהחלה הפלישה ירד ב-15.5 לעין-גב וביצע פשיטה לכפר חרב שבסוריה ופיצוץ בסיס הפלישה הסורי ממזרח לגשר בנות יעקב כדי להקל את הלחץ מעל דגניה. עם גבור הלחץ בחזית ירושלים הועבר עם גדודו לסרפנד לעזור בכיבוש לטרון, אך בגלל ההפוגה עוכבה הפעולה וגדודו תפס את המשלטים מחולדה לשער הגיא, ו"דרך בורמה" נפתחה. בהפוגה נשלח ל"מבצע תל-אביב" לרגל בוא האניה "אלטלנה". עם תום הפוגה א' השתתף ב"מבצע דני", כבש את לוד בסיוע השריונים של חטיבה 8 בפיקוד משה דיין , המשיך בקרבות לניתוק כביש רמאללה-לטרון, אך נעצר בגלל הפוגה ב'. ירד עם גדודו לנגב, נתמנה לקצין המבצעים של חטיבת "יפתח" והשתתף בכיבוש בית חנון, שניתק את הכוחות המצריים שבהרי יהודה מבסיסם שבעזה. עם תום הקרבות הועבר לכפר ילדים שבעמק יזרעאל ואח"כ לשרות במחלקת המבצעים של המטכ"ל עם שמעון אבידן , ואחרי שנה הועבר להדרכה בקורס למפקדי גדודים בסרפנד במאי 1949 נשא לאשה את רנה בת משה ומרים מאושר מרמת גן.
משגמר את שרותו בהדרכה הועלה ביוני 1950 לדרגת. אלוף-משנה ונתמנה למפקד מחוז הנגב, שם פעל לטיהור האזור ממוקשים וממסתננים ולביסוס מעמדם ובטחונם של המתישבים. תוך עבודה פיקודית-צבאית לביסוס חיי השלום ראה את דרכו לעתיד בהקדשת יכלתו לפיתוח הארץ במפעלי בנין ויצירה, ולשם רכישת הידיעות לכך השתחרר בראשית 1951 מהשרות בצה"ל ויצא להשתלם בכלכלה וכמקצוע עיקרי בהנדסה באוניברסיטת קולומביה שביו-יורק, ולפי התקדמותו בלימודים נראה שבפברואר 1953 יגמור את לימודיו ויחזור ארצה כמהנדס מוסמך
ד"ר מרדכי זר-כבוד (אהרנקראנץ)
נולד בי' תמוז תרס"א (4.7.1901) בפרובישנה שבמזרח גליציה לאביו אברהם צבי (בן אחיו של משוררההשכלה בנימין זאב אהרנקראנץ , המכונה "וועלוויל זבאראזער") ולאמו דובה בת צבי מנחם זומר . למד בחדרים ואח"כ בבית המדרש מפי רב הקהלה בא"י הור ביץ, שהיה לאחר זמן ראש "ישיבת חכמי לובצין". במלחמת העולם א' נתגלגל בתור פליט לווינה, שם נבחן וקיבל תעודת בגרות בגימנסיה בגרמנית.
אחרי המלחמה נשאר בווינה ולמד בבית-המדרש למורים עברים ("פדגוגיון") מיסודו של הרב פרופ' צבי פרץ חיות . עבר לברלין ולמד פילוסופיה באוניברסיטה ושפות המזרח בביהמ"ד הגבוה לחכמת ישראל, וקיבל את התוארים מוסמך למדעי הרוח וד"ר לפילוסופיה, וחיבור-הגמר שלו (דיסרטציה) "לתולדות סדרי חכירת קרקעות בתקופה הבבלית החדשה" (בגרמנית) נדפס ב-1936 במינכן.