הישובית להתגוננות כלכלית (חרם נגדי כלפי הארצות הערביות) מטעם הסוכנות היהודית; המחלקה לחקלאות של האגוד למען תוצרת הארץ; ועדות מיעצות ליד שלטונות המנדט לגבי אספקת מזון לארץ, ועדת משנה כלכלית (בראשות מר י. ספיר, ראש עירית פתח-תקוה דאז ושר התחבורה הנוכחי) מטעם המועצה הממשלתית לימי חירום (בשנים 1944-45); ועדות עירוניות רבות לבירור בעיות כלכליות שונות וכו'.
באותן השנים, בתקופת מלחמת העולם השניה, העלה בשורת מאמרים את התביעה להעברת תפקידי הפקוח על המזונות וחלוקתם מהשלטונות הממשלתיים לידי העיריות. תביעה זו ביסס בעיקר על ההגהה, שכל עוד שתפקידים אלה נמצאים בידי השלטונות הממשלתיים לא יתכן שתוף-הפעולה ההכרחי בין האוכלוסיה לבין מוסדות הפיקוח. שלטונות המנדט לא ראו, כמובן, בעין יפה תביעה זו, שהיתה מכוונת להרחבת סמכויותיהן של הרשויות המקומיות בארץ, והמשיכו במדיניות שלהם תוך הטענה, שלא יתכן להפלות בין העיריות הערביות לבין העיריות העבריות (כאילו העיריות העבריות היו אשמות בכך, שהעיריות הערביות לא גילו כל רצון של טפול בבעיות אלו).
בשלהי 1947 נשלח לתורכיה יחד עם ש. קושניר , מנהל המחלקה החקלאית של האגוד למען תוצרת הארץ. מטרת נסיעה זו, שהיתה מטעם הועדה הישובית להתגוננות כלכלית, היתה לברר את אפשרויות אספקת מזון מתורכיה לישוב העברי. באנקרה, בירת תורכיה, נפגש עם סגן שר המסחר ועם ראשי מיניסטריון החקלאות, ועם שובו הגיש לסוכנות היהודית דו"ח ממצה על נושא זה. דו"ח זה חשיבות היתה לו לקראת ימי המבחן הגורליים שהישוב העברי עמד בפניהם בימים ההם.
בתקופת מלחמת השחרור שימש כחבר בועדה המיעצת לעניני אספקה בשביל שרותי הבטחון, וכן נתמנה ע"י ראש העיריה י. רוקח לתפקיד של קצין קשר כלכלי בין העיריה לבין שלטונות הצבא העברי.
לאחר כניסתו לתפקיד של סגן מזכיר העיר נשלח ע"י העיריה למסע השתלמות בבעיות מוניציפליות באנגליה ובהולנד. באנגליה עשה כאורח רשמי של אגוד מזכירי הערים ונהנה מעזרתו והדרכתו המלאה. עם שובו ממסע-ההשתלמות הגיש לראש העיריה ולחברי המועצה דו"ח ממצה על היחסים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי בממלכה המאוחדת וכן על דרכי הנוהל האדמיניסטרטיבי בשלטון המקומי בארצות הנדונות.
כאחד הבקיאים והמומחים לבעיות השלטון המקומי מפרסם באופן קבוע מאמרים על הבעיות העומדות בפני הרשויות המקומיות בארץ, ובמיוחד זכתה להד רחב סידרת המאמרים שפרסם בשנה האחרונה בעתון "הארץ". סידרה זו בת 7 מאמרים נתפרסמה תחת הכותרת : "משבר השלטון המקומי בישראל וסיבותיו".
נוסף לתפקידו בשרות המנגנון העירוני משתתף כנציג העיריה במוסדות צבוריים שונים (ביניהם: בהנהלת ועד למען החייל בת"א, בועדה המיעצת שליד מש רד ראש הממשלה לקביעת אינדקס יוקר המחיה וכו'). במשך שנים פעל כעסקן בחוג ידידי האופירה העברית בת"א.
ממשיך להשתתף בקביעות בעתונות היומית והפריודית - תוך התרכזות במיוחד בשאלות מוניציפליות וכלכליות. נמנה על מערכת הירחון "נתיבי ארגון", המקדיש לבעיות מינהל וארגון.
לאחרונה הוציא ספר מיוחד בשפה האנגלית על העיר תל-אביב-יפו. הוצאה זו של הספר מיועדת בעיקר לתיירים ואורחים הבאים לתל-אביב מעבר לים. מספר פרקים ממצים על תולדותיה של העיר, השרותים המוניציפליים שלה, חיי הכלכלה, האמנות, המוסיקה וכו'. ההוצאה העברית של ספר זה תותאם במיוחד לקורא העברי.
צאצאיו: צבי, בנימינה.
ישראל סנהדראי (סנדרוביץ)
נולד בפרוסקורוב (רוסיה), כ"ח אב תר"ע (1910). לאביו משה ולאמו לאה בת יעקב חודש. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות בגליציה המזרחית, וכללי - בסמינר למורים עברים בלבוב.
שימש כרב בקהלת יבורוב (גליציה), רב ומטיף בקהלת "אנשי-פרוסקורוב" בלבוב, מורה לעברית וסטודנט באוניברסיטה בלבוב.
היה חבר המרכז הארצי של המזרחי "ותורה ועבודה", יו"ר "החלוץ-המזרחי", חבר הנהלת אגודת הסטודנטים היהודים "עבריה" בלבוב.
בשנת תרצ"ו הוזמן לשמש כרב בקהלת פרוסקורוב בניו-יורק. ויתר על המשרה הזאת ועלה באותה שנה (תשרי תרצ"ו) לארץ.
בשנים 1936-40 למד באוניברסיטה העברית בירושלים, וגם שימש בתור מורה בבי"ס מזרחי בירושלים ובתל-אביב.
בשנת תרצ"ח נשא לאשה את טובה ב ת שלמה דיא מנד .