ישראל בלקינד לא רצה שבגללו ימשוך הברון את ידיו מעבודת ישובה של הארץ (כמו שאיים במברק הנ"ל) וגם לא יכול לראות בצערם של בני המושבה, שפקידי הברון מנעו מהם כל זמן שלא יוציאו מקרבם את בלקינד. בלקינד הלך לבנשימול והודיע: "אני עוזב מרצון עצמי את המושבה, למען לא יבולע לשום אדם אחר".
בנשימול ענה לו: "מכיון שאתה בעצמך עושה ג'סטה יפה של הקרבה עצמית כזאת, הריני מבטיחך כי אחיך ואחיותיך לא יסבלו בגללך". ואמנם הוא קיים את הבטחתו, ולא רק אחיו ואחותו נשארו בראל"צ והסתדרו כמו כל האכרים, אלא הוא הרשה לבלקינד כעבור זמן מה לשוב לראל"צ.
הברון אהב מאוד את בנשימול, וכשחלה טלגרף ארלנגר בשם הברון לשמואל הירש ביום 20.10.1884 טלגרמה כזו בעברית: ...היוכל בנשימול לילך לראש פינה ? האויר טוב. (ברון רוטשילד) מאמין בו ויניחהו בלי קונטרולה, לא כן באחרים".
ואמנם כעבור זמן קצר יצא בנשימול מראשון לציון ויותר לא שב אליה.
צבי אסף (אוסובסקי)
נולד בלובאן, פלך מינסק (רוסיה הלבנה) בחשון תרס"ג (12.12.1902).
לאביו יהודה זאב ולאמו פיגה בת צבי יעקב אפשטיין. למד ב"חדר", בישיבה באודיסה בהנהלת אחיו הרב שמחה אסף (ראה כרך ב', עמוד 769) ובישיבת סלוצק.
ב-1920 עזב את רוסיה בדרכו לא"י אולם בעצת אחיו הנ"ל החליט ללמוד מקצוע הדפוס בגרמניה לפני עליתו לארץ. בפרנקפורט ענ"מ עבד בהוצאת "אמנות" כסדר אותיות. היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר" וה"חלוץ" והיה ציר לועידת היסוד של "החלוץ" בגרמניה.
עלה לארץ באפריל 1924, פנה לחקלאות בקבוצת "בברכה" בעין גנים ולאחר מכן חזר למקצועו כחבר בדפוס הקואופרטיבי "אחדות" ומשנת 1930 בהוצאת "אמנות".
עם ועידת האיחוד ב-1929 הצטרף למפא''י וחבר מזכירות סניף ת"א.
נשא לו לאשה את עדה בת ר' אהרן ודבורה פלדמן .
ב-1927 נבחר מרשימת "אחדות העבודה" לועד אגודת פועלי הדפוס בתל-אביב.
חבר מועצת פועלי תל-אביב ב-1935-1929. ב-1940 נבחר כמזכיר אגודת פועלי הדפוס בתלאביב וב-1947 עם הווסד האיגוד הארצי של פועלי הדפוס - מזכיר ארצי של האיגוד בועד הפועל של ההסתדרות.
ציר בועידות ההסתדרות הרביעית - השביעית וחבר בית הדין העליון של ההסתדרות.
המזכיר הראשון ומניח היסודות לאיגוד הארצי של פועלי חמרי הבנין ב-1950-1948. מזכיר איגוד עובדי ההסרטה ב-1953. חבר הנהלת משלחת ההסתדרות לפריון הייצור לארצות הברית ב-1950.
ב-1952 השתתף כציר איגוד פועלי הדפוס בקונגרס האינטרנציונל השני של פועלי הדפוס שהתקיים באנגליה.
מזכיר ועד העובדים בועד הפועל של ההסתדרות 1954-1952.
פעיל ב"הגנה" משנת 1926 ועד אחרי מלחמת השחרור, חבר בית-הדין בתל-אביב מטעם המוסדות הלאומיים לטפול במגוייסים.
חבר המערכת ומו"ל העתון המקצועי "הד הדפוס" ומשנת 1953 חבר הנהלת הוצאת ספרים "מדות" מטעם ההסתדרות ואגודת האינג'נרים והארכיטקטים.
רשימותיו נדפסו ב"דבר", באיגוד המקצועי, "הדהדפוס" ו"הפועל הצעיר".
בנו: אורי (תלמיד הטכניון וקצין בצה"ל).
אברהם ליפשיץ
נולד בחרסון (רוסיה), בשנת תרל"א (1871).