אהב לעבור לפני התיבה ובקולו הערב היטיב למשוך קהל לבית הכנסת שבשכונת ''אחוה" ואח"כ לבית הכנסת הגדול של זכרון משה.
נשא לאשה את ריקה בת ר' פנחס כהן מפרסבורג. עסק במסחר האתרוגים בשותפות עם אחיו הגדול ממנו ר' יהודה שימונוביץ .
ייסד וניהל יחד עם אחיו את מאפית המצות הראשונה בארץ שיצרה המצות במכונות.
עסק בצרכי צבור באמונה.
הוזמן בתור רב לארצות הברית והרביץ תורה ברבים.
נפטר בטרנטון (ניו-ג'רסי, ארצות הברית), ט"ו טבת תרצ"ו (10.1.1936) והובא לקבורה בירושלים. צאצאיו: משה, שמעון (מהנדס), שרה אשת זלמן חייט (ראה בכרך זה), רחל אשת אברהם לבל. לבל.
דבורה (טוני) הורקנוס-גינצבורג
נולדה בי''ד באלול תרס"ג (6.9.1903) בטארנוביץ שבשלזיה הגרמנית לאביה הרב ד"ר אברהם (אלברט)לווינטאל מברלין (שמ-1868 ואילך שימש ברבנות במשך 60 שנים רצופות בקהלות טארנוביץ, האמבורג וברלין וחיבר מפרי מחקר בגרמנית על הפילוסופיה היהודית בימי הבינים) ולאמה ז'ני בת הרב ליאו ליפמן-כהן (ממיסדיה ורבה של הקהלת היהודית בוויסבאדן שבגרמניה).
אחרי לימודיה בליציאון לבנות בלייפציג ובסמינר לשפות בהאמבורג (1921) עלתה ארצה ב-1924. הצטרפה לגדוד העבודה והיתה חברה בקיבוצים תל-יוסף ועיןחרוד. אח"כ עבדה כפועלת בודדת בכרמי ענבים ושקדים ובפרדסים בראשון לציון, ברחובות ובפתח תקוה, וזמן-מה היתה מורה לשפות בפתח תקוה, עד שבשנת 1934 נישאה לסופר שמעון גינצבורג (ראה את הערך שלו בכרך זה), ומאז התמסרה יותר לעבודה ספרותית.
פרסמה שירים ורשימות ב"פראנקפורטר צייטונג", "ברלינר טאגבלאט'', "יודישה רונדשאו" שבגרמניה ; ב"אופיניון", "הדסה" ו"אופבאו" שבאמריקה; וכן בעתונים היומיים מכל הזרמים בארץ ובירחונים ובשבועונים. ב-1943 פרסמה קובץ שירים, שיצא בעברית בהוצאת-ספרים "אילה" בניו-יורק. ב-1950 פרסמה את הספר Jerusalem War Diaryבאנגלית, ואח"כ באותה שנה את קובץ השירים "דודי חמק", שתורגמו לעברית על-ידי נ. אלתרמן, א. שלונסקי, א. המאירי, אשר ברש ושמעון גינצבורג, והספר יצא בתמיכת אגודת הסופרים העברים בישראל.
הכינה בכתב-יד רומן בארבעה כרכים בשם "טליתא''. שפרקים ממנו נדפסו ב"העולם", ב"דבר'' ב"הבוקר" וב"הצופה".
צבי אהרנסון
נולד בבאקאו (רומניה) בשנת תרל"ח (1878).
לאביו אפרים פישל (ראה כרך ה', עמוד 2086) ולאמו מלכה בת שמואל גלאצאנו (ראש הקהלת בבאקו" נתקדש בסבל ענוייו עקב עלילת דם, סוחר בתבואות).
עלה ארצה עם הוריו וביתם בשנת תרמ"ב בקבוצה הראשונה של המאורגנים מטעם הועד המרכזי של חובבי ציון בגאלאץ להתנחלות על אדמת "זאמארין", היא זכרון יעקב. שהה זמן-מה בחיפה עם אמו ועם יתר המשפחות של המתנחלים, ואחרי שהוקמו ה"חושות" הראשונות לדירת בני-אדם עלו אף הנשים והטף אל המושבה.
בעודו ילד רך בשנים טעם את המחסור והמצוקה והמחלות וכל הפגעים שבאו על המתנחלים החלוצים, ומשהעניק הבארון בנימין רוטשילד "אבי הישוב" את עזרתו למושבה נשתפרו אף חיי הילדים. קיבל חינוך מסורתי וכללי מפי המלמדים והמורים בבית-הספר העממי שהחזיק הבארון במושבה. אח"כ עבד במשק אביו ובעבודות ההכשרה והנטיעה בהדרכת המומחים ששלח הבארון, ואף בהדרכת אחיו אהרן הגדול ממנו בשנתיים.
נשא לאשה את שרה הינדה בת שמעון גלברג. המשיך לעבוד במשק ונודע כחקלאי מומחה ומסור