בועד המרכזי של ההסתדרות הגיונית בפולץ, בועד האמריקאי המאוחד כמנהל מחלקתו לפולין הקונגרסאית (היינו בלי האזורים שסופחו אליה אחרי מלחמת העולם א'), וב-1924 השתתף ביסוד לשכת הקה"ק לפולין ועבד בה עד עלותו ארצה. היה גם חבר ועד אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית, חבר ועד הפועל של החלוץ בפולין ומעורכי בטאונו שיצא בעברית ובאידית, וכן עסק בעבודה ספרותית ועתונאית גם בשטחים אחרים.
ב-1925 עלה לארץ עם משפחתו ואחרי ששהה זמןמה בקבוצת מרחביה שבעמק עלה להשתקע בירושלים. עבד בפקידות במרכז "הדסה" והיה פעיל בועד המקומי של הקה"ק, בועד החברה להיסטוריה ואתנוגרפיה (ביחוד בסקציה לפולקלור) וב"הגנה". אחרי שנים מספר נתקבל לעבודה בלשכה הראשית של הקה"ק ונשלח לנהל את הלשכה המרכזי בוארשה. שם פעל עד 1939 ומ-1940 עד סוף מלחמת העולם ב' היה שליחה הראשון של הקה"ק במכסיקו ובקובה ומפעם לפעם גם בארצות אחרות שבאמריקה הלטינית.
עוד בפולין פרסם מאמרים בעברית (מ-1919 ואילך) בעתונים ובכתבי עת בוארשה ובשנותיו הראשונות בארץ המשיך לפרסם בקביעות ב"הצפירה" "מכתבים מארץישראל, עובדות ורחשי-לב". פרסם מאמרים, סיפורים, וביחוד שירים, בעתונים שונים בארץ ובחו"ל בעברית ובאידית באירופה, שתי האמריקות ודרום אפריקה, וביחוד בשנים האחרונות, כשעבד בלשכה הראשית של הקה''ק כמזכיר מחלקתה הספרותית בהספקת חומר ספרותיתעמולתי לעתונות היהודית בתפוצות. חיבר חוברת תעמולה בשם "הציונות והתגשמותה", שלהצעת ההסתדרות הציונית בפולין תירגם אותה לאידית ולפולנית וזו הוציאה את תרגומה האידי ב-1935. הכין לדפוס קובץ שירים בשם "ירושלים".
על אף גילו' שירת ב"משמרהעם" בתקופת מצור ירושלים.
נפטר בחיפה, י"ד ניסן תשי"ד (17.4.54).
צאצאיו: אברהם ברמן (מהנדס בנין, סרן בצה"ל),חוה אשת משה הלוי איש-הורביץ (מהנדס בנין).
יהושע אלוף (וולפיאנסקי)
נולד בט"ז אדר תר"ס (4,3.1900) בסלונים שבפולין (רוסיה הלבנה).
לאביו יצחק יעקב וולפיאנסקי ולאמו חיה שושנה אודאלי. למד ב"חדר מתוקן" בסלונים וב-1912 נשלח ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. בקיץ 1914 נסע הביתה לחופש ובגלל פרוץ מלחמת העולם הוכרח להשאר שם. המשיך את לימודיו בבית-הספר הריאלי הפרטי של קרינסקי בוארשה והיה מפעילי האגודה הציונית של התלמידים "שארית יעקב" וחבר הועד שלה. הצטיין גם בהתעמלות ובספורט ובשנות 1920-1916 היה חבר פעיל ומטובי המתעמלים במכבי וארשה.
ב- 1920 חזר ארצה ועבד שנתים כפועל בנין ואח"כ במשך 15 שנה מורה לחינוך גופני מקודם בגימנסיה הרצליה בתל-אביב ואח"כ בבית-המדרש למורים ובבתיספר תיכונים בירושלים. ב-1925 יצא להשתלמות במכון הממשלתי לחינוך גופני בקופנהאגן והוסמך בו.
ב-1924 נשא לאשה את הינדה בת אבא נאמן (ראה כרך א, עמוד 520).
מאז שובו ארצה לא פסקה פעילותו בספורט. היה מעמל ראשי במכבי תל-אביב ואח"כ במכבי ירושלים ופעיל למעשה בענפי ספורט שונים : התעמלות, שחיה, אתלטיקה קלה ועוד. פעיל במשך שנים רבות בהנהגה הארצית של המכבי, מארגן ראשי של כינוסים ארציים של המכבי ושל כל ארבע המכביות שנערכו עד עתה בארץ (1932, 1935, 1950, 1953). ממיסדי "התאחדות הספורט והועד האולימפי בארץ".
היה משקיף מטעם מכבי ארץ-ישראל באולימפיאדה ה-8 (פאריס 1924). השתתף בהנהלת משלחת המכבי לפראג בשנת 1934, בחגיגות ה"סוקול" בפראג בשנת 1938 ובהנהלת משלחת הנוער הארצישראלי לכינוס הנוער הדמוקרטי בפראג בשנת 1947. ייצג את ישראל באולימפיאדה ה-14 (לונדון 1948) ובלינגיאדה בשטוקהולם ב-1949. היה חבר במשלחת הישראלית לקונגרס הבינלאומי להתעמלות על שם לינג בשטוקהולם ב-1948 ובכינוס בינלאומי לחינוך גופני בפינלנד לרגל מסעו לאולימפיאדה ה-15 (הלסינקי 1952).
ממיסדי ארגון מורי החינוך הגופני בארץ, חבר מועצתו הארצית וחבר המערכת של בטאונם.
חבר בהגנה מאז שובו ארצה ב-1920, גמר קורס למדריכי ההגנה בכפר גלעדי ב-1921, חבר המפקדה של ההגנה בירושלים (1939-1933), ממיסדי חיל הנוטרים בארץ לרגל מהומות תרצ''ו-תרצ"ט, ובמשך שנתים בתקופה ההיא קצין קשר בין הסוכנות ובין שלטונות המנדט והאחראי לחיל הנוטרים במחוז ירושלים.
משנת תרצ"ח ואילך מפקח (ואח"כ מפקח ראשי) על החינוך הגופני בבתי-הספר של הועד הלאומי ואח''כ של מדינת ישראל, ומתשי"ד ואילך גם מנהל המחלקה להכשרה גופנית של משרד החינוך והתרבות.