יסד בקרנו מכון למחקר השפה העברית בשם "שפתנו", אשר פעל הרבה להרחבת הלשון העברית. ש. טשרניחובסקי הכין מלון לאנאטומיה בעד המכון, וד"ר טביב תרגם לעברית רוב המלון של יאסטרוב .
המכון הוציא שני קבוצים בלשניים מלאים מחקרים חשובים בשטח השפה העברית, בעריכת ד"ר יוסף קלויזנר .
הגה רעיון של אקדמיה לשפה ופעל למטרה זו וקרב גם את סוקולוב וביאליק לרעיון זה.
השפיע על ידידיו לארגן אגודה ולרכוש את אדמת "מגדל" בגליל ולבנותה.
יסד אגודה קואופרטיבית לגאולת קרקע בא"י בשם "שארית ישראל" אשר רכשה בשנת (1912) 6000 דונם בנגב ויסדה שם תחנת נסיונות חקלאית ב"רוחמה" (השם נקרא על ידו), שהיתה במשך כשלושים שנה הנקודה העברית היחידה בנגב. לפי התקנות של "שארית ישראל" עבדו ברוחמה רק פועלים יהודים והשפה העברית היתה שם שפת חובה.
תמך בהפצת הציונות בארצות המערב (מסע השופט טאיטל לפריס ולונדון).
בשנת 1921 אחרי נדודים באוקראינה וקאוקאז עלה לארץ.
חידוש את פעולתיו של מכון "שפתנו" והוציא (1923) במהדורה שניה את שני קבוצי "שפתנו" וכן הדפיס את ספרו של ד''ר גרינברג "על חומר ואתר".
הו"ל ע"י קרנו בעריכה כללית של בנו ד"ר עמנואל וליקובסקי ופרופ, היינריך לוה , שני כרכים גדולים של "כתבי האוניברסיטה ובית הספרים בירושלים", אשר קדמו לאוניברסיטה (1921-1923). פרופ' אלברט איינ שטיין ערך את הכרך בפיסיקה ומתימטיקה (12 מחקרים מקוריים של גדולי המדע - יהודיים) ; הכרך השני כלל 16 מחקרים ב"קדם ויהדות". כל המחקרים נדפסו בשפתיהם של המחקרים ובתרגום עברי. בעבודת התרגום השתתפו טובי הבלשנים. הכרכים האלו שמשו לספריה האוניברסיטאית בתור חומר לקשר מדעי והחלפת ספרים עם אוניברסיטאות ואקדמיות בארצות רבות. מ משתתפי ה"כתבים" נבחרו פרופסורים ראשונים לאוניברסיטה בירושלים.
רחש מגרש גדול בעל ערך רב בתחומי תל אביב ונדבו לקרן הקיימת בשמו ובשם חברת "שארית ישראל". על חלק מהמגרש הוקם בנין "אוהל שם" (בתרומת מר שמואל שמעון בלום ).
הציע לקונגרס הציוני הי"ז, בבזל ביולי 1931 (וגם פרסם בעתונות) את תכניתו לבנק חסכון לכלל ישראל אשר אחד מתפקידיו היה להציל את רכושיהם של יהודי גרמניה לפני עלית הנאציים לשלטון, אך לא מצא אוזן קושבת.
כתב מאמרים ושלשה מחזות: "היהודי ממינכן" (הוצאת "מסדה"), "רבי עקיבה" (כנ"ל), "שומר, מה מליל?" (נשאר בכתב יד).
ליובל עבודתו הצבורית הדפיס "הארץ" שורה של מאמרים, ועוד עתונים הקדישו מאמרי הערכה וזכרונות ודברי ברכה מאת נ. סוקולוב, ש. דובנוב, י. קלויזנר, יצחק גולדברג, פרופ. ש. קליין, ד"ר ש. אייזנשטדט, ואחרים.
נדפס קובץ בעריכת ד"ר ש. אייזנטשדט "על שלושה דברים" (כשם מאמרו שנדפס ב-1918) אשר בו הובא גם חומר ביאוגרפי על בעל היובל.
זכה לראות בחייו את שלושה יסודותיה של התחיה הלאומית: תחיית הלשון, גאולת אדמה (חלקית) והתחדשות המדע היהודי בא"י. במשך רוב חייו הגה רעיון התישבות יהודית בנגב ויסוד אקדמיה עברית.
נפטר בתל אביב, י"ב טבת תרצ"ח (16.12.1937) ונקבר בבית הקברות הישן, בשורת הסופרים והעסקנים.
בקרן שיסד ושנקרא בשמו, יצאו "כתבי מחקר אקדמאי". הספר הראשון כולל את עבודתיהם של פרופ. חיים וייצמן וד"ר א. ברגמן (בחימיה) ; בספר השני פרסם פרופ. פודור את תוצאות עבודתו במשך 12 שנה באוניברסיטה העברית (גם כן בכימיה); גם שני מחקרים, פרי ידו של בנו, ד"ר עמנואל וליקובסקי, נדפסו ע"י קרן זו.
יעקב גלילי (רובינשטיין)
נולד בי"ג בסיון תר"ס (1900) בחרסון שבדרום רוסיה (אוקראינה).
לאביו יהודה בר-אוריין, סוחר ובעל ספינות בנהרות דנייפר ואינגול ; עלה ארצה בגיל 60 ובחר לו דוקא עבודות קשות בזכרון יעקב ואח"כ רכש לו פרדס בנתניה) ולאמו ברכה בת זלמן לייב ברודינסקי (ממשפחת חסידי הרבי מרחמיסטריבנה).
למד בחדר, בבית-ספר למסחר בניקולאייב (שם נענש על התקוממותו נגד הנוהג להכריח תלמידים יהודים להשתתף בתפילת התלמידים הנוצרים מול האיקונין), המשיך ללמוד בישיבת אודיסה (ישיבת "רב צעיר"), בגימנסיה ובמכון לחקלאות בניקולאייב.
מילדותו פעיל באגודה ציונית לנערים "ציוני קטן" בניקולאייב ומעורכי עתונה. אחרי מהפכת 1917 ברוסיה