יש לו תמיד גישה כנה ועדינה לכל חוליו הזקוקים לעזרתו הרפואית, וכן יחסו לעוזריו הרופאים ולאחיות הרחמניות הוא חיובי.
חבר מערבת "הרפואה", עתון הסתדרות הרפואית העברית בארץ.
עומד בראש הסקציה המדעית בהסתדרות הרופאים בא"י.
עורך הרצאות מדעיות ומעשיות על יד מטות החו לים, וע''י כך הצליח לסייע הרבה לפיתוח הכשרונות של הרופאים הצעירים.
שלמה זלמן מרדכי מאירוב
נולד בגורקה (פלך יקאטרינוסלאוו) בשנת תר"מ (1.2.1880).
לאביו דוד מנדל (סוחר, עסקן, למדן ידוע, ממשפחת האדמו"ר ר' מנדל מלובאוויץ). קבל חנוך מסורתי בחדר, בישיבה (היה תלמיד הרב יחזקאל ארלוזורוב בחרקוב) וכללי באוניברסיטה. תלמידו של פרופ' לודויג שטיין בברן.
נשא לאשה את צביה בת ברנרד. השתתף ותמך במפעלו של ישראל בלקינד לסידור יתומי אוקראינה.
היה נשיא התאחדות העדות בפריס. מיסד וחבר הוער של חברת עזרה ("עזרה מידית") מהירה למהגרים וראש ה"מקלט-יום". השיג הנחה של 50% ברכבות הצרפתיות לטובת המהגרים וכן השיג נוחיות בהשגת ויזות שונות אצל הקונסולים השונים, בחנם או בהנחה גדולה, גזבר חברת "תרבות", תמך הרבה במוסדות א"י.
היה ממקורביו של ד"ר הרצל, נורדאו ומרמורק. תמך בבית ספר עברי בפריז ו"קרן תורה".
חבר פעיל בליגה להגנת האדם.
הטיף לציונות והקרן הקיימת לישראל, ועמד בקשרים קרובים עם מקס נורדאו והברון רוטשילד .
היה פעיל בהסתדרות "המזרחי" בצרפת.
קירב ותמך בהנס הרצל, בנו של המנהיג תיאודור הרצל. היה מיסד ובעל עתונים "מנורה" ו"התחיה" ותמך בעתונים ציוניים בצרפתית.
ביקר בשנות 1922 ו-1925 בארץ, השקיע כספים רבים להחיאת הר כנען (צפת).
בשנת 1934 עלה לארץ.
עסק בצרכי צבור ובהתפתחות הר-כנען.
במלאות עשרים וחמש שנים לעבודתו הציבורית, סידרו ידידיו בפריז נשף יובל לכבודו (19.2.1922) בנשיאותו של הפרופיסור וויקטור באש , נשיא הליגה הצרפתית להגנת זכויות האדם והאזרח והדפיסו חוברת ליובל זה.
נפטר בתל-אביב, כ"ה שבט תרצ"ט (14.2.1939).
צאצאיו: מינדל (מימי) אשת וישליצקי, גוסטב, דוד.
שלמה (קפלן) קפלנסקי
נולד בט' באדר תרמ"ד(1884) בביאליסטוק שבפולין. לאביו נחמן (סוחר) ולאמו שרה בת אהרן שלמה שפירא. למד בחדר ובבית-ספר עממי ואח"כ בגמנסיה, והיה מהפעילים בין הנוער הלומד היהודי בעבודה ציונית ובהשתלטות בשפה ובספרות עברית.
כשגמר את הגימנסיה ונסע ב-1903 ללמוד בפוליטכניון בוינה, חיפש ומצא מיד דרך להתקרב אל הרצל וליהנות ממאור פניו ומרצון התקומה של עם ישראל הקורן מדמותו ומפעלו, ואחרי פטירת הרצל ב-1904 פרסם באידית קונטרס לזכרו ובמשך כל שנות לימודו ושהותו בוינה, עד 1912, כשהוסמך שם למהנדס, היה עורך בכל שנה בכ' בתמוז אזכרה פומבית למנהיג ושקד על צורתה ורמתה הרוחנית שתהיינה ראויות לזכרו של המנהיג הדגול.
עוד בשנה הראשונה להיותו בוינה ארגן שם את הזבנים בבתי-המסחר היהודים לאגודה ציונית-סוציאליסטית, שעם הפעולות לשיפור מעמדם החמרי ותנאי שכרם ועבודתם ישתלבו גם בעבודה הציונית. בינתים קמו התארגנויות דומות גם בגליציה, בפולין וברוסיה, וכשם שדב בורוכוב וחבריו גיבשו את ההתאגדויות