בשנת 1934 יסד חברת פתוח מזרח חיפה וחברת פתוח לבנין בא"י בע"מ.
גאל שטחים גדולים של קרקעות מידי הערבים בתלאביב, בחיפה (פיתח השטח לתעשיה חיפה ע"י הצטלבות הדרכים חיפה המפרץ וחיפה העמק, כ-500 דונם) על הכרמל - "כרמל מרכזי" ובנה שם כמה שכונות.
סלל כביש בין הדר הכרמל והר הכרמל ופיתח שם שכונה.
פעל רבות בהתפתחות חיפה.
היה חבר הועד הפועל של הציונים הכלליים בת"א.
נשא לאשה את נלי בת אברהם דרייזוק. צאצאיו: יהודית, יוסף.
מנחם כהן
נולד בעיר ביחוב הישנה, פלך מוהילוב (רוסיה) בשנת תרל"ד (1874).
לאביו יהושע ולאמו ריזע (שושנה).
למד וגמר בי"ס למסחר. בבית פעמה רוח ציונית וצר היה למשפחה באוירה הגלותית, ההורים ובניהם עלו ארצה בשנת תרנ"א (1891), התישבו בגדרה ומנחם הצעיר בן השבע-עשרה הסתדר כפועל בבאר-טוביה (קסטינה). עד מהרה הסתגל לאקלים הארץ, לחיים החדשים ולמנהגים שהיו זרים לו, התאחז בבאר-טוביה ויהי אכר מסור לאדמתו ולעבודתו.
בשנת תרס"א (1901) נשא לאשה את מלכה (מניה) בת מרדכי וליבה מדליה (ראה כרך א', עמודים 407,411) שנתאלמנה מבעלה האכר יהודה ברניצקי מראשון-לציון. התינוקת שנולדה אחרי מות אביה ונקראה על שמו יהודית, גודלה וטופחה ע"י מנחם באהבה ודאגה ללא גבול (כיום יהודית אשת יפת יודילוביץ). התאחז בראשון-לציון בתור אכר ובמשך ארבעים ואחת שנות חייו טרח ועמל ללא לאות בעבודתו החקלאית. לא עבר עליו יום לבטלה. עסק בזריעה ונטיעה, הרכבה, בציר וקטיף, נטע פרדס של עצי תפוח ואגס מישמיש וזית. עסק גם בגדול טבק.
נ כמומחה לטפול בגפנים ונטיעות הדריך פועלים עברים, נתבקש ע"י מוסדות לאומיים לוות דעתו וליעץ בשאלות חקלאיות ראשונות במעלה.
בימי מלחמת העולם הראשונה שירת את המושבה שירות רב. פעמים רבות סיכן את חייו ע"י רכיבה על חמור בשליחות המושבה לירושלים בדרכים מסוכנות ומשובשות בגיסות וליסטים, המלחמה ערערה את מצבו כי התורכים הוציאו את הצנורות מגן-הפרי שלו והנטיעות נחרבו. כרמי הענבים והשקדים שנעקרו פנו מקומם לפרדס. אך גם הפרדס המצוין בטיבו לא הציל, בצוק העתים, את המשפחה ממצוקתה.
היה חבר ועד המושבה, חבר הועד החקלאי, חבר מועצת הלואה-וחסכון וחבר לשכת בני-ברית.
נוסף לעסקנות צבורית היה אפוטרופוס לאלמנות ויתומים רבים, נתן מכוחו וזמנו ולהט אהבתו להם ודעתו לא נחה עד שראה אותם מסודרים ועומדים ברשות עצמם.
כשפגעה בו המחלה הקשה מחלת-הלב, האיר פניו אל כל אדם, הצחוק לא מש מעל שפתיו אף רגע ובדיחות-דעתו לא עזבתהו. יסורי-גוף קשים עברו עליו בשנת חייו האחרונה.
נפטר בתל-אביב בליל-שבת כ"ט אייר תש"ב (16.5.1942) ונקבר בראשון לציון.
צאצאיו: יהושע (באוסטרליה), ירמיהו (אכר בראשון-לציון), מרדכי, בועז, שושנה אשת משה איל רובשקין (מנחלת-יהודה).
נחום סוקולוב
נולד בה' בשבט תרי"ט (1859) בעיירה וישוגרוד שבפלך פלוצק, בפולין.
לאביו שמואל יוסף (סוחר, מופלג בתורה ונוטה להשכלה, מגזע הגאון המקובל ר' נתן נטע שפירא מקראקוב, בעל "מגלה עמוקות", שאחד מנכדיו יסד בראשית החסידות בפולין שושלת אדמו"רית בעיר סוקולוב, ומכאן שם-המשפחה של ענף זה בצאצאי ה"מגלה עמוקות" ולאמו לבית כהן מפלוצק.
משחר ילדותו הצטיין בתפיסתו המהירה בלימודי התורה, ואביו שכר לו מטובי המלמדים לש"ס ופוסקים, תנ"ך ודקדוק עברי עפ"י ספר "המכלול", ומטובי המורים ללימודי חול (חשבון וכתב ולשון בגרמנית, רוסית ופולנית), אך עיקר זמנו היה קודש ללימודי היהדות והיה שוקד על לימודיו והשתלטותו עד 16 שעות ביממה.
כשעברה המשפחה בשנתו ה-15 לעיר-הפלך פלוצק נתרחבו אפקיו ואפשרויותיו עוד יותר. שם מצא לו חברים להוציא עתון בכתב-יד בשם "השושנה", כדוגמת עתוני המבוגרים, שהיה קורא בהם ונהנה מהעברית המליצית שבהם, בסגנון המקובל בימים ההם, באותו זמן כבר פרסם בדפוס חידושי תורה משלו ומכתב מעי