שני - מהדורה שניה מתוקנת, תש"ו):"שבילי לשון ערב" (חלק ראשון - מהדורה שלישית, 1954: חלק שני - מהדורה שניה מתוקנת, תש"ד: חלק שלישי - מהדורה שניה מתוקנת, תש"ד: חלק רביעי תש"ג): "שבילי הדבור הערבי" (חלק ראשון תש"ב): "לקוטים מהעתונות הערבית" (תרצ"ט): "ראשית האסלאם" (חלק ראשון - תש"ו: חלק שני - תש"ט: חלק שלישי - תשי''ב) : "הכתב הערבי" (בהוצאת המכון השמי, תרצ"ט): "הפעל הערבי ונטיותיו" (מהדורה שניה, תש"א) ; "פרקים מהעתונות הערבית" (חלק ראשון - תש"ו: חלק שני - תש"ו) : "השפה העברית ודקדוקה" - לדוברי ערבית (1940).
באנגלית : "Arabic Language and Grammer" - 1942 ,)Part 1, 1940 - Sec. Ed.: part II Thir. Ed.: part III - 1946 - Sec. Ed.: part IV, 1946 - Sec. Ed.(; "Selections from ,the Arabic Press" )part I, 1946: part II 1946(.
בכתב יד: "דקדוק סורי ארמי" "דקדוק אשורי בבלי" (בכתב היתדות), "מלון והערות למקור הערבי של מורה נבוכים לרמב"ם", "מלון עברי-ערבי" ועוד.
בנו: דו.
יעקב אזולאי
נולד בצפת, בשנת תרנ"ט (ספטמבר 1899).
לאביו יצחק (ממשפחה המתיחסת להרב "חיד"א - חיים יוסף דוד אזולאי זצ''ל - ראה כרך שני, עמוד 555) ולאמו חנה לבית אדרעי. למד בחדר, בביה"ס כי''ח, בביה"ס למשפטים בירושלים ובתקופה מאוחרת יותר הוסיף ללמוד באוניברסיטה העברית (מדעי-המזרח: דת, תרבות, ודברי ימי האיסלם, הלשון הערבית - שירתה וספרותה. תרבות צרפת וספרות עברית).
בשנת 1925 נשא לאשה את שרה בת אברהם רוזנגרטן. בראשון ליולי 1920 נתקבל בשירות ממשלת המנדט (א"י).
כיהן כשופט שלום ושופט שלום ראשי בירושלים ואח"כ כשופט מחוזי בחיפה.
לאחר קום המדינה נתמנה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.
במקומות עבודתו מלא תפקידים צבוריים בשטח סוציאלי, תרבותי וחברותי.
יו''ר הועד למען החיל (עד 1954), אח בלשכת בניברית, חבר המועצה של העדה הספרדית, נציגה הרשמי של חברת ישראל-אמריקה "מגדלאור" במוסד לשקום העיר בחיפה. יו''ר הועדה הצבורית שע"י המוסד הזה וחבר באגודה לשקום העיר.
יו"ר הועד לשקום האסיר ועוד.
בניו: יצחק, אברהם.
אריה (ליבל) ברנשטיין
נולד בירושלים, כ"ז כסלו תרנ"א (סוף 1890).
לאביו יהושע (מתושבי רמלה. בעל "החאן" הירוע - תחנה לעגלות וכו') ולאמו יוספה. בן שנה היה כשהוריו עברו ליפו ואח"כ לרמלה.
קבל חנוך מסורתי ובבית הספר למל בירושלים.
היה מהעגלונים הוהודים הראשונים ביפו ואח"כ תל-אביב.
בשנת 1912 נשא לאשה את נחמה בת צבי גינצבורג. בשנת 1914, כשפרצה המלחמה העולמית הראשונה, גורש למצרים (בתור נתין רוסי).
כשנוסד באלכסנדריה "גדוד נהגי הפרדות" ע"י זאב זבוטינסקי ויוסף טרומפלדור התנדב בין הראשונים ונלחם עם גדודו בגליפולי (תורכיה) שמפקדו היה הקולונל פטרסון. בתקופה זו (1916) בא מא"י למצרים אבשלום פיינברג (ראה כרך ה', עמוד 2337) ממיסדי "נילי" במטרה להתקשר עם האנגלים ולהחיש את בואם לארץ כדי להציל את הישוב הנאבק באחרוני כוחותיו עם הרעב ועם הנוגש התורכי המעליל עליו עלילות חדשות