ממיסדי שכונת בית הכרם ומבין 25 המשפחות הראשונות שהתישנו בשכונה, בבתיהן שבנו בשממה שלפני שלושים וחמש שנים בערך, והיה תושב אותה שכונה עד יומו האחרון.
עמד על משמר הגנת העיר בשנות 1920. 1927, 1936, ובימי מלחמת השחרור מלא תפקידו האחראי ככל פנות העיר וסביבותיה תחת מטר פגזי האויב.
באופיו היה עניו וצנוע, אך עשוי לבלי חת נגד כל עוול ושחיתות, והתרחק מעניני מפלגות והתנצחות.
היה חבר להסתדרות הכללית של העובדים העברים בירושלים (בתקופה האחרונה של חייו התאונן כי עובדים ותיקים אינם מקבלים הכרה וזכויות ראשונים אינן נשמרות) ונחל אכזבות.
נפטר באופן פתאומי ביום י"ז טבת תשט"ו (11.1.1955).
צאצאיו: אליהו וגר (ממיסדי הקבוץ החקלאי "גינוסר" וחבר בו, נשוי למיכל לבית שפר , מעליית הנוער הגרמני וחברת הקבוץ ולהם נולדו שני ילדים רמי ונעמי): אשר וגר (בוגר הטכניון ומהנדס חברת החשמל הישראלית בחיפה. נשוי לטובה לבית זיבנברג (זוהר) מחיפה, ולהם בת בשם טליה); חמדה וגר (בוגרת ביה"ס התיכון בבית הכרם ומוסמכת מבית הספר לאחיות "הדסה" ועובדת סוציאלית) אשת ישראל פונט (קצין בצה"ל. להם שתי בנות - זיוה וחגית).
הרב צבי תבורי (טבריסקי)
נולד וילקומיר (ליטא), כ''ה אלול תרס"ד (1904).
לאביו יהודה ליב (גבאי חסידי ליובביטש) ולאמו חיה שפרה בת ראובן פיעסטונאביץ. קבל חנוך מסורתי בישיבות: פוניבז, וילקומיר, וילקובישקי וסלובודקה, סיים בימ"ד למורים בקובנה (ליטא). למד באוניברסיטת אמורי באטלאנטא ובבי"ס למשפטים בס"ט יוסף מא.
בצעירותו היגר לארצות הברית.
בשנת 1925 עלה לארץ ונתקבל כמורה בישיבת "תפ ארת שראל"בחיפה. כעבור שנה חזר לארצות הברית, בקר בארץ בשנות: 1948, 1954, 1955.
חבר הועד הפועל של המזרחי באמריקה, חבר ועד הפועל של הסתדרות הרבנים באמריקה וסגן נשיא הסתדרות הרבנים, אזור ניריורק.
היה ציר לקונגרס העברי ולועידה העולמית של המזרחי בירושלים (1955).
כשנת 1936 נשא לאשה את שושנה בת שמואל דזארבאן. מנהל המחלקה לחנוך ולתרבות תורניים בגולה (בארה''ב) - הסוכנות היהודית.
כותב בעתונות היהודית ובעתונות האנגלית-יהודית בארצות-הברית.
צאצאיו: איטה אשת ישעיהו איבנס, אריה, יוסף, נחמן, יהודית, בנימין, אפרים.
נחום לוין
נולד בויטנסק (רוסיה) ז' אב תרס"ה (8.8.1905).
לאביו מיכאל (מנדיל) ולאמו רבקה בת דוד נוחי מובסקי. השתלם בגמנסיה ברוסיה. בוגר המחזור הראשון של הטכניון העברי בחיפה (1928), וקיבל תאר: מהנדסבנאי.
היה חבר במרכז "החבר" ברוסיה ואסיר ציון.
עלה לארץ בשנת 1924. עבד כפועל והשתלם בטכניון בחיפה.
בשנת 1929 נשא לאשה את הרצליה בת ישראל בנימין רוזוב (ראה כרך ב', עמוד 869).
היה יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון העברי, סגן נציב בית"ר.
היה מפקד פלוגה בהגנה (1924-31), מפקד בארגון ב' - הגנה לאומית - (1931-36) וממיסדיו.
חבר מועצת בוגרי הטכניון העברי, חיפה.
היה ציר לקונגרס של ההסתדרות הציונית החדשה (ביסודה -, וינה 1935).
היה חבר מרכז המפלגה הרביזיוניסטית,