הקדושה, שילכו בדרכי ואם יש צורך ילכו למות בגבורוה למען הרעיון.
נורתה בחצר בית הסוהר בכיכר מרגייט בבודפסט (הונגריה). ביום כ"א חשון תש"ה (7.11.1944) והובאה ע"י אלמונים לקבר ישראל ב"חלקת המארטירים" בבודאפסט.
מתה כחיילת גבורה, לא הניחה שיקשרו את עיניה. התנהגותה הדהימה את פלוגת היורים, ארונה הובא לנמל חיפה באניה "קדמה" ביום ח' ניסן תש''י (26.3.1950) והורד בכבוד צבאי עיי צנחני מלחמת העולם השניה ואנשי קיסריה (קיבוצה), הועבר לקיסריה ונערך טקס ע''י הקיבוץ, למחרת היום יצא המסע לת"א, ליד הועד הפועל של ההסתדרות נאמרו דברי הספר. בדרכו לירושלים נתעכב המסע ליד מכון ויצמן. והנשיא ד"ר חיים ויצמן ז"ל יצא לחלוק לו כבוד. בירושלים הונח הארון ברחבת המוסדות, על במה מיוחדת, ולאחר טקס האזכרה, יצא המסע לבית הקברות הצבאי בהר-הרצל.
בהוצאת הקיבוץ המאוחד (תש"ו) יצא ספר "חנה סנש" (חייה, שליחותה ומותה). בספר הובאו: יומנה שהחלה בכתיבתו מגיל 13, שירים וכו'. על שמר. נקראו רחובות וכו'.
פרופ' דב שנברג
נולד בציכנוב (פולין) בשנת תר'ן (27.3.1890). לאביו ברוך ולאמו פרידה בת אברהם גולדברג. קבל חנוך בבית ספר ריאלי בוורשא, באוניברסיטאות : בגנט (בלגיה) קבל תואר מהנדס, ובלונדון קבל התוארים: B. Sc. )Hon.( Enginering A.M.J.C.E. בשנת 1918 נשא לאשה את רבקה בת שמעון גרייבסקי. בשנת 1924 עלה לארץ.
בשנות 1927-34 מהנדס ראשי בבנין נמל חיפה. פרופ' בטכניון העברי בחיפה.
יושב ראש האגודה הפוטוגרמטית הישראל,ית כתב רשימות: גיאודזיה, תורת השגיאות, עקרי מכונות.
בנותיו: מרים אשת ד"ר מ. אופל, שושנה אשת פרופ' א. נתניהו.
דב (בלה) גרונר
נולד כ"ו כסלו תרע"ג (6.11.1912) בקישווארדה (בפי היהודים קליינווארדיין) שבצפון הונגריה.
לאביו שמואל (בן-תורה משכיל, מוסמך לרבנות, סוחר-מכולת; במלחמת העולם א' שירת כרב צבאי, נפל בשבי הרוסי ושם מת) ולאמו סאלי לבית שולהוף, שהמשיכה אחרי מות בעלה לעזור במסחר המכולת והמשקאות של חמיה, והיא והורי בעלה חינכו וגידלו את ילדיה, ומשמתה גם היא ב-1926 נתחנך דב בבית הסבא.
למד בבית-הספר העממי וב"חדר" ואח"כ בישיבה המקומית. בילדותו גידל פיאות והיה לבוש כמנהג האורתודוכסים באותה סביביה, אך בו בזמן היה גם חובב ספורט, שחיה, שחמט ואיסוף בולים והיה קורא ספרות נוער בהונגרית, ועם התבגרותו גם ספרות ברמה גבוהה יותר, ובלימודי התורה הגיע להשתלמות נוספת בישיבת פרסבורג המפורסמת. בן 18 התמסר ללימודי חול, גמר בשנתיים את הלימודים התיכונים וקיבל תעודת בגרות בבחינה אכסטרגית ואח''כ התחיל ללמוד הנדסה בפוליטכניון בברנו (ברין) בירת מוראביה, ובהיותו ציוני עוד מגיל הנעורים הצטרף כאן לאגודת הסטודנטים הרביזיוניסטים "מסדה".
משפלשו הנאצים לצ'כוסלובקיה ב-1938 הוכרח להפסיק את לימודיו בברין, חזר להונגריה ונתקבל לעבודה בבית-חרושת למוצרי חשמל, תחילה כפועל כללי ואח"כ כעוזר למהנדס. בו בזמן הקדיש את שעות הפנאי לעבודה במרכז תנועת בית"ר, שבעקב החזרת רוסיה הקרפטית וחלק מסלובקיה להונגריה צורפו למרכז הבודאפשטי שטחי פעולה בקהלות של יהדות שרשית, שעמדה על בסיס לאומי בשנות השלטון הצ'כוסלובקי. ובהיות