שמואל נבון (קליגמאן)
נולד בעירה דוניבצי (אוקראינה) בשנת תרס"ד (1904). לאביו משה הכהן בן יצחק קליגמאן ולאמו מלכה בת הרב יצחק-מאיר מאוסטבורג (פלך וואלין).
קבל חנוך עברי-ציוני בעירה, ששמשה מרכז ציוני חשוב ושבה נערכה אספת המחאה הראשונה נגד אוגנדה בתקופתו של הרצל. נדד יחד עם משפחתו, בזמן המלחמה הראשונה לאודיסה. למד בישיבה הגדולה באודיסה מיסודו של הרב טשרנוביץ (רב צעיר). ייסד יחד עם בן הרב הראשי באודיסה אגודת נוער ציונית בשם "צעירי ציון" בסיועו והדרכתו של ח. נ. ביאליק. עלה לארץ ב-1919 באניה "רוסלן" ועבד בפרדס י. ל. גולדברג . עבר לירושלים ולמד בבית-המדרש למורים העברי שבראשו עמד ד. ילין. עבד בהנהגת הצופים והיה בין המיסדים של תנועת הנוער החלוצית של בתי-הספר התיכוניים בירושלים.
עם סיום בית-המדרש למורים עבד בהוראה של "החברה החנוכית של ההורים" מיסדה של ד. קלן. עבר לתל-אביב. והשתתף ביסוד בית-החנוך הראשון של ההסתדרות בעיר (המשך המוסד "ביה"ס העמלני", שבראשו עמדו פולני ואידלסון).
התמסר באופן מיוחד לטפוח החנוך האמנותי והחגים בגן ובבית-הספר. השתלם בסטודיה הדרמטית של התא"י בהנהלתו של מ. גנסין ועד בוא "הבימה" לארץ היה בין מיסדי "הבימה לילדים" בהנהלתו של צבי פרידלנד, שתעודתה היתה לעצב דמות אמנותית-פדגוגית מיוחדת של תיאטרון לילדים מקורי בארץ. השתתף בעריכת קבלות שבת ומסבות ב"אהל שם" בהדרכתו של ביאליק. החל מכנוס "קול האדמה" בבן-שמן (תרפ"ט), שבו הרצה על הקהק"ל בבתי-הספר של ההסתדרות, משמש כחבר הועד-הפועל של מועצת המורים למען הקהק"ל ועומד בראש הועדה לטפוח האמנות והחגים. מחבר התכנית של חגיגת הבכורים הראשונה לילדים, שנערכה במגרש האיצטדיון בת"א בהשתתפותו של א. ז. רבינוביץ ובביצועה של "הבימה לילדים".
יצא להשתלמות בפסיכולוגיה ובפדגוגיה לאירופה, למד באוניברסיטאות בחו"ל (קניגסברג, ציריך, גראץ ווינה) ועסק, אגב, גם בעבודה חנוכית בתנועות הנוער החלוציות בגולה.
נשא לאשה את רות בת מאיר קובנר - סופר ומראשי הציונים בקניגסברג.
עם סיום עבודת המחקר על החנוך האמנותי והשתלמותו באוניברסיטה של ווינה, חזר ב-1935 ארצה וממשיך לעבוד בשדה החנוך, מרצה בכנוסי מורים, גננות והורים, מפרסם ספרים ומאמרים בשאלות חנוך והוראה. חבר הועדה הפדגוגית של המרכז לחנוך, של הגנים ושל מועצת מערכת "אורים".
יש לציין את השתתפותו הפעילה בבסיסו המדעי של ערכו של גן הילדים, בהבלטת ערכו המיוחד של החנוך בגיל הגן כיסוד בית-הספר וכיסוד בחנוך בכלל. אחד הלוחמים המובהקים לבסוסו של הגן ולתביעת הכרת שלטונות - החנוך בו ועזרתם המלאה לשם פתוחו והרמת קרנו.
ממכתביו הפדגוגיים שיצאו עד כה לאור יש לציין: המשחק הדרמטי בחנוך (ת"ש), יסודות החניך והילד (תרצ"ח), הגן כיסוד בית-הספר (תש"א), החג והחגיגה (תש"ז), וכן שורה של מאמרים ב"דבר", "שרשים", "הד הגן", "החנוך", "הד החנוך", "אורים", "להורים" ובקבצים פדגוגיים שונים.
חיבר נעימות ושירי-עם, יצא לאור ספרו "עלינו" ספר שירים ונעימות לילד, לנוער ולעם, המכיל מדור מיוחד של שירי חג ומועד.
בניו: עמוס, שאול.
דוד פלינקר
נולד בגור (פולין) בשנת תרנ"ז. (15.8.1897). לאביו אהרן דב ולאמו מרים חיה בת יעקב בלאס. קבל חנוך מסורתי וכללי.
היה עורך העתון "דאס אידישע טאגבלאט" בווארשה.
נשא לאשה את צרקה בת משה מארנץ , מקאליש.
בשנת 1941 עלה לארץ (2 ביקורים קודמים בשליחות העתון הנ"ל).