Heschel - MAIMONIDE, trad. francaise de Germains Bernard, Payot, Paris 1936; Methode Berlitz, partie hebraique, 1936; Methode Berlitz, partie arabe, 1937; Les Manuscrits de la Bibliotheque de l'Alliance Israelite )premiere partie seulement, le reste etant detruit par les Nazzis(, extr. de la Revue des Etudes Juives, nlle serie, janv. - juin, 1940; LETTRES de LAKIS, extr. de la Revue des Etudes Semitiques BABYLONIACA, ed. Paul Geuthner, Paris, 1945: LES AMANTS DE JERUSALEM )trad. francaise du roman de MAPOU intitule AHBATH SION(, L. Rodstein, Paris, 1946; Contribution a 1'Etude du DIWAN DE TODROS BEN IEHUDA HALEVI ABOULAFIA )extr. de la Revue des Etudes Juives, nlle serie t. VI )CVI(, Librai.1946rie Durlacher, Paris,
ביבליוגרפיה
מכתב מהגאון ר' צמח צדק בר' יצחק לר' אלחנן בר שמריה (גנזי קדם, ספר שלישי, חיפה תרפ"ה); מתי ועל ידי מי נכתב ס' תהלים ? (הכינוס העולמי למדעי היהדות, ירושלים, תשי"ב); מכתב מרמלה לירושלים מאמצעה של המאה האחת-עשרה, מתוך הקובץ "ירושלים", תשי''ג; הרקע ההיסטורי של "מגלת אסתר", מצרפתית (בשנת 1947 ע"י ד"ר י. הרוזן, ירושלים תשי"ד; ספרי עזרא ונחמיה ותקופת שיבת ציון - כתבי יב, הוצ' "קרית ספר", ירושלים תשט"ו. חבורים המוכנים לדפוס : מבחר משירי ר' יהודה הלוי (בצרפתית עם מבוא המכיל פרטים בלתי נודעים מחיי המשורר; הערות ותקונים לשירי טודרוס אבולעפיה: מבוא לס' תהלים; הנוסח המקורי של ס' תהלים ; יתר ספרי הנביא זכריה ותולדות חייו; החלקים השונים מס' ישעיה.
שמעון בן-צבי (רטגון)
נולד פוגוסט, מחוז סלוצק, פלך מינסק (רוסיה), בשנת תר"ן (1890).
לאביו זלמן צבי ולאמו אסתר בת יצחק גולדברג. קבל חנוך מסורתי בחדר, בישיבות סלוצק ומיר. היה בין מארגני קבוצת התלמידים בישיבת מיר שדרשה מההנהלה גם למודי חוץ. הקבוצה הוכרזה ע"י ההנהלה ל"מורדים" והוצאו מהישיבה. חזר לסלוצק ולמד שם כאקסטרן. התפרנס מהוראה.
בשנת 1914 עלה לארץ. הצטרף לתנועת העבודה. עבד זמן קצר בתל עדשים עם קבוצת השומר.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר ליהודה ועבד כפועל חקלאי בעין-חי, בן-שמן ופתח תקוה (והיה מראשוני כפר מל''ל (עין-חי).
בגלל קדחת ממושכת נתרופפה בריאותו ועבר לעבוד כמזכיר בהסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה, ניהל מטבח פועלים ראשון בפתח-תקוה, בחלוקת מצרכים לצבור הפועלים בתקופה הקשה לישוב (במרוצת הזמן נהפך מוסד זה למוסד עצמאי בשם "המשביר").
עם הוסד הסתדרות העובדים הכללית שימש בתור מזכיר ההסתדרות החקלאית בירושלים וכשעברו המוסדות המרכזיים של ההסתדרות לתל-אביב, עבר גם הוא. בשנת 1920 נשא לאשה את דבורה בת קלמן אריאלי (אורלוף), אחות הסופר לוי אריה אריאלי (ראה כרך א', עמוד 452).
עם יסודה (1924) של חברת "ניר'' ע"י המרכז החקלאי נתמנה למנהל החשבונות הראשי שלה.
עם יסודה של "שכונת ברוכוב" שכונת הפועלים הראשונה על ידי העיר, נמשך בתור תושב המקום לעסקנות מוניציפלית.
בתור ראש מועצתה ניהל את עניני השכונה כשתי עשרות שנים. התפתחות הענינים הביאה לידי כך שהיה צורך לתת סטטוס מוניציפלי חוקי לשכונה וסביבתה. פעל יחד עם מספר חברים לאחוד השכונות הסמוכות ולארגנן ביחד עם שכונת ברוכוב בתור מועצה מקומית, ובשנת 1942 הצליחו לקבל מממשלת המנדט אישור להקמת מועצה מקומית לשכונות המאוחדות - שנקראה בשם "גבעתיים". מאז משמש הוא כיו"ר המועצה ופועל במיטב יכולתו לגדול ופתוח המקום.
ממקימי אגודה צרכנית-יצרנית שתופית בשכונת ברוכוב (צרכניה ראשונה בארץ).
חבר ההגנה כל השנים.
ממיסדי ביה"ס המחוזי ב"גבעת השלשה".
היה חבר בהנהלת ברית הפיקוח של שכונת עובדים, חבר במרכז לחנוך של הסתדרות העובדים, חבר מועצת הפועלים ברמת-גן, חבר בהנהלת בנק השרון ברמת-גן.
חבר בהנהלת "אורט'' בארץ.
כתב רשימות ב"הפועל הצעיר" "קונטרס", בהוצאות פריודיות ובספר "העליה השניה''.
צאצאיו; אהרן, אסתר אשת עמוס ינאי, אבישי .