פעל רבות בשחרור 4 היהודים חברי אצ"ל שנדונו למות בהנובר שבגרמניה על פיצוץ הרכבת בו צריך היה לעבור בוין ודאג לשלחם לארץ.
כתב מאות מאמרים על נושאים שונים בעתונות: "אונדזער-שטימע", "וואכנבלאט", בעתונות האידית בחו"ל ועוד.
הדמות המרכזית, המדריכה ומרכזת של שארית הפליטה אחרי החורבן.
כיום יו''ר הכבוד של ארגון יוצאי שארית הפליטה בארץ.
בשנת 1946 נשא לאשה את ד"ר הדסה בימקו שעמדה ע''י במאבקו למען הטבת תנאי-החיים במחנות; מלוה הקבוצות הראשונות של עלית-הנוער מגרמניה.
בנו : מנחם צבי.
משה קלמר
נולד בשנת תרס"ב (3.12-1901) בזאכלין שבפולין.
לאביו יעקב ולאמו חנה בת יצחק אברך ריסטער .
למד בישיבה וסמוך למוצאי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת צעירי המזרחי בפולין ומילא בה תפקידי עסקנות.
ב-1921 עלה לארץ. למד שלש שנים בבית-המדרש למורים של המזרחי בירושלים ואח"כ יצא לעבודה כפועל בנין.
בתרפ"ה (1925) נשא לאשה את טובה בת מנחם מאיר רוזנבוים. בתור פועל היה בין ראשוני הפועלים הדתיים שהתארגנו בהפועל המזרחי ונאבקו קשה על זכותם לעבודה. המשיך בעסקנות ושימש כמה שנים בתפקיד מזכיר סניף הפועל המזרחי בתל-אביב, בו התמחה בעיקר בהשגת מקומות עבודה וחלוקתם לחברים. עם גידול ארגונו ניהל את מרכז העבודה של הפועל המזרחי, ואחרי הצטרפות ארגונו לרשת לשכות העבודה הכלליות יצג אותו בתפקיד סגן מזכיר מרכז הלשכות. כן נבחר ברשימת הפועל המזרחי להנהלת קהלת ת"א ויפו, לכמה קונגרסים ציוניים, לחבר ממונה במרכז הגיוס ולחבר הכנסת. ובמפלגה עצמה נבחר לחבר הועד הפועל והמרכז של הפועל המזרחי. כן השתתף לפעמים בפעולה הפובליציסטית של מפלגתו בדברים שפרסם בשבועונה "נתינה" ובעתונים היומיים "דאר היום" ו"הצופה''. בפעולה המשקית של מפלגתו עסק במפעל השיכון לחברים ולאוהדים, המבוצע באמצעות חברת "משכנות" שיסדה בהשתתפותו, ונתמנה למנהלה.
צאצאיו: מרגלית אשת עו''ד שבתי זכריה, יעקב (מהנדס חשמל), אהרן.
אליהו גלזר
נולד קופישוק, פלך קובנה (ליטא), ניסן תרל"א (אפריל 1871).
לאביו מאיר אייזיק ולאמו אלקה לבית כהן. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבת וילנה של רמלי"ס.
היה חבר פעיל בחובבי-ציון בוילנה.
בשנת תרנ''א (1891) עבר עם אביו ואחיו ליב את כל הדרך מקופישוק שבליטא עד א"י ברגל.
רכש אדמה ברחובות והקים טחנת קמח בכפר הערבי "יבנה".
במשך השנתיים הראשונות לבואו לארץ היה גר ברמלה, מפאת חוסר הדירות ברחובות, והיה הולך ברגל לרחובות וחזרה.
במלחמה העולמית הראשונה נאסר ע''י התורכים באשמת ריגול, בעזרת אברהם שפירא מפ"ת, ניצל ממאסר ארוך.
הקיים לו במושבה משק זעיר ורפת.
עשר שנים היה חבר מועצת רחובות.
במשך שנים היה מנהל הספריה המקומית ברחובות.
נזכר ב"מקראות" של יוסף אהרנוביץ - "יום ראשון" של עבודתי בארץ".