בהן כשמוצאים שתי הוראות מנוגדות בשמו של איש אחד, מפנ שאנם יודעים, שהללו הללו שני אנשים שונים, שבמקרה שוים שמותיהם, ברוב בקיאותו אסף איפוא בכל רחבי התלמוד פרטים אישיים של חז''ל וריכזם בסדר אלפאביתי בספר "תולדות תנאים ואמוראים", שיצא ב- 1911 בשלשה כרכים. כן הוציא את "אגרת רב שרירא גאון", המכילה גם היא הרבה חומר ביאוגרפי וכרונולוגי בנוגע לתקופת התלמוד והגאונים, עם פירושו "פתשגן הכתב".
נתן מזמנו גם לעבודה צבורית ולאומית. יסד בלונדון ישיבת "עץ חיים" ובמשך עשר שנים היה בה גבאי ומנהל, חברת ש''ס ואגודת השוחטים. היה פעיל כל ימיו גם בציונות, כסגן נשיא המזרחי וחבר המרכז הציוני באנגליה.
אחרי קרוב ליובל שנים לכהונתו בלונדון עלה ב-1932 לארץ.
השתקע בתל-אביב וחפשי מעול שרות הצבור התמסר כולו לעבודה תורנית-ספרותית. הרחיב את ספרו "בית ועד לחכמים" למעלה מפי-שנים, מכ-14 אלף לכ-30 אלף פתגמים ואמרות מהתלמוד ומהמדרשים, ופרסמו במהדורה חדשה בהוצאת "דביר" (תרצ''ד) בשם "אוצר דברי חכמים ופתגמיהם". אח"כ העניק מפרי בקיאותו ועבודתו ספר-עזר כביר גם הוא: "התורה הכתובה והמסורה'' - מראי-מקומות לכל פסוקי התנ"ך, היכן הם מובאים בתלמוד ובמדרשים. החלק על התורה יצא עוד בחייו, והחלקים על נביאים וכתובים יצאו אחרי מותו - כולם בהוצאת "דביר".
נפטר בתל-אביב, כ''ג שבט תרצ''ז (4.2.1937) ונקבר בנחלת יצחק.
חנה לוין
נולדה ברומני, פלך פולטבה (רוסיה) כ' כסלו תרנ''ח (16.12.1897).
לאביה אריה כהן מביאלסטוק ולאמה אלקה (למשפחתרבלין יוצאי שקלוב). סב אביה וסבה באו בזמנם לא"י ומתו בה. (סב שלה היה ממיסדי מושב זקנים בירושלים).
קבלה חנוך ברוסיה בגמנסיה ובקונסרבטוריון באודיסה.
ב-30 לדצמבר 1923 עלתה ביחד עם הוריה לארץ. ב-כ"ד אלול תרפ"ד (23.9.1924) נישאה למיכאל לוין (ראה את הערך שלו בכרך זה).
יו"ר הסתדרות נשים ציוניות בראשון לציון, חברת ההנהלה של ויצ"ו עולמית, סגנית יו"ר ויצ"ו ארצית, ראש מחלקת הבניה של ויצ"ו ארצית ועולמית.
חברת מועצת המושבה ואח''כ מועצת העיריה ברא"לצ בתפקידים שונים (יו"ר לשכת הסעד, חנוך ותרבות, בריאות וכו').
במלחמת העולם השניה התגיסה לשרות בחיל עזר של נשים בצבא הבריטי. A. T. S.בין 50 הנשים הראשונות שנענו לקריאת המוסדות הלאומיים. הגיעה עד לדרגת לויטננט (סגן). הקדישה את זמנה לדאגה וטפול בחיילות העבריות, אשר קראו לה: "אם החילות העבריות".
לאחר שחרורה מהצבא טפלה במשך שתי שנים בשקום החילות והחיילים המשוחררים מהצבא הבריטי במסגרת של לשכת השחרור שהוקמה ע"י הסוכנות והועד הלאומי.
בפרוץ מלחמת העצמאות (1948) התגיסה לצ.ה.ל בתפקיד של קצינת גיוס ראשית לחיל נשים ולאחר כך כקצינת מטה כללי הממונה על קציני העיר בארץ. בסוף שרותה הקימה בתי תרבות ובדור בבסיס אמונים ששימשו לדוגמא ולפיהם נבנו מוסדות כאלה בבסיסים צבאיים אחרים.
חברה במזכירות אגוד החיילים המשוחררים.
חברת ההנהלה של הועד הארצי למען החייל.
ביום 22.10.56 נבחרה, כנציגת הסתדרות הציונים הכלליים, לראש עירית ראשון לציון. האשה הראשונה בארץ בתפקיד כזה.