בו סמינריונים בנקודותיו השונות בארץ. יזם איגוד המוזיאונים בארץ. הניח יסוד לכרטיסיה של אמנים יהודים ליד "המשכן לאמנות" בעין-חרוד. ארגן מסיבות חברים "בניב, בצליל ובריקוד" מ"פרי המקום". כתב מאמרים ב"מבפנים" של הקיבוץ המאוחד ובעתונות אידית בחו"ל.
נפטר בבית-החולים בילינסון, ד' אייר תשי"ג (19.4.1953) ונקבר בעין-חרוד.
לזכרו הוקדש גליון 442 של "יומן עין-חרוד".
בניו: ארי (עובד במטעים במנרה), שורי (עובד בנגריה בעין-חרוד - הקיבוץ המאוחד).
דוד דוידוביץ
נולד בחשון תרס"ו (נובמבר 1905) בפאביאניץ שבפולין.
לאביו יוסף (בר-אורין ומשכיל, פעל ביסוד בית-ספר עברי ואח"כ גימנסיה עברית בעירו, אחד מארבעת הפרנסים הציונים בועד הקהלה ; בן ר' אליהו ליב מקאליש, מצאצאי הרב ר' מאיר ציליק אבד"ק מלאסק, שהיה בשעת חבר "הפרלמנט היהודי" - "ועד ארבע ארצות" בפולין) ולאמו רחל חנה בת שמחה-בונם נח וואנחוצקר. למד בחדר ואח"כ בגימנסיה פולנית והיה פעיל בתנועת "השומר הצעיר", ואחרי שגמר יצא ב-1925 לצרפת, למד הנדסה באוניברסיטת סטראסבורג, הוסמך למהנדס ועבד במקצועו בפאריס. בשתי הערים היה פעיל בחוגים ציוניים, ביחוד בעניני תרבות. העמיק את ידיעותיו באמנות הכללית, וביחוד התענין בבעיות האמנות היהודית בגולה והיה מרצה עליהן בחוגי הציונים ויתר המתענינים. הקצה מזמנו גם לציור גראפי, וביחוד התמסר לחקר האמנות היהודית, התפתחותה במשך מאות שנים ונקודותהמגע בינה ובין האמנות הכללית בת זמניה ומקומותיה.
ב-1933 עלה לארץ וב-1935 עלו אחריו אביו ורעיתו, אך בגלל מחלה בקשיי האקלים נאלץ האב לחזור ונספה בשואה.
בארץ עבד תחילה בשרטוט עיטורים בהוצאת "אמנות" ומ-1934 ואילך במהנדס במחלקת ההנדסה של עירית תל-אביב.
ב-1938 נשא לאשה את נעמי בת יהושע הירשברג מוולוצלאווק.
צייר את "ההגדה של פאביאניץ" (סדרת מיניאטורות צבעוניות, יסודות עתיקים של אמנות עממית בעיבוד חדיש ברמה אמנותית גבוהה), מגילות-כבוד לאנשישם יהודים ונכרים, ועוד.
עוד בחו"ל פרסם מאמרים בפולנית על "רביזיוניזם בציור" ועל "הגיטו היהודי במץ". בארץ פרסם את מאמריו הראשונים ב-1937, ב"הד הדפוס", על "האות העברית המסוגננת" ועל "קוים יהודיים באמנות הציור שלנו". מאז מפרסם הוא בכל שנה ב"הד הדפוס" ובעתונות היומית מאמרים על אמנות ואמנים יהודים, וב"גזית" מחקרים גדולים לחקר אמנות בתי-הכנסת בארצות הגולה, וביחוד בפולין. על נושא זה הכין גם ספר מיוחד, שיופיע בעברית, באידית ובאנגלית. הרשימה הביבליוגרפית של עבודותיו בכתב ובדפוס עד 1955 כולל 63 עבודות על אמנות ואמנים יהודיים.
יזם ופעל למען יסוד חברת "גנזא", שמטרתה לאסוף את פזורי האמנות היהודית העממית ולרכזם במוזיאון מיוחד בתל-אביב.
בנו: יורם.
מרדכי (גימפל) יפה
נולד בריסק דליטא, כ"ט סיון תרנ"ב (10.6.1892). לאביו ר' צבי הירש בן הרב ר' מרדכי יפה גימפל, הרב מרוזינאי, מצאצאי "בעל הלבושים" (ראה כרך א', עמוד 351) ולאמו דובה בת ירוחם שץ (מצאצאי הט"ז).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בעיר מולדתו.
היה פעיל ב"צעירי-ציון" בעירו וחבר המרכז.
בשנות המלחמה העולמית הראשונה טיפל בפליטים - פעולה תרבותית, תנועתית ועבודה בג'וינט.