להביאה לידי גילוי שימושי בעיטורים ובקישוטים, השתלם בבתי-מדרש שונים למלאכת-אמנות בהונגריה, בצרפת ובאיטליה. צייר טפוסים חדשים של האות העברית, עסק בגראפיקה אמנותית, וכמו שצייר-אמן מביע רעיונות בציור דמויות, כך עלה בידו להשתמש בצורות מסוגננות של האות העברית אף להבעת רעיונות וסמלים. הפעיל את סגנונו בעיטורי ספרים ותעודות אמנותיות, בעבודות עץ, באריגה וצביעת אריגים, בפיתוח באבן ובמתנות לקישוט כלים ותכשיטים והתאמן בכל המלאכות הללו כדי לשלוט היטב בחומר שהוא צר לו צורה עברית. כשבנתה קהילת סגד את בית-הכנסת הגדול, אחד הבנינים המפוארים ביותר בין בתי-הכנסיות באירופה, מסרה לו את כל עבודות הקישוט של הבנין: ציורי קיר, תיכון צורת הנברשות וארון-הקודש ומלוי החלונות בזכוכית צבעונית. יצירותיו פורסמו בעתונות היהודית בהונגריה, וביחוד בירחון הספרותי-האמנותי "עבר ועתיד" (בהונגרית) של ד"ר יוסף פטאי, וכך הגיעו גם לארצנו והשפיעו בשעתם על חניכי "בצלאל" ועובדיו, והם המשיכו לפתח את האורנאמנטיקה העבדית בשימוש בצורת האותיות, עד שסגנון זה נעשה לנחלת הרבים. בפעולתו זו בהונגריה תרם את חלקו לרכישת לבות היהודים רמי המעלה באמצעות היופי האמנותי לאהדה ולהוקרה לקניני היהדות והתחיה הלאומית, ובחוגים של אנשי אמנות יהודים ולאיהודים שמשו פעולתו והופעתו תעמולה למען הציונות והיהדות.
ב-1921 עלה ארצה עם כל משפחתו והתישב בירושלים, ולאחר כמה שנים עבר לתל-אביב ואח"כ לשכונת בורוכוב. בארץ המשיך בפעולתו האמנותית, היה מקשט ומעטר ספרים, צייר והוציא הגדה של פסח, אלף-בית לתינוקות; חוברת "קשוט עברי"; "אלף-בית - דוגמאות לרקמה" (הוצאת "אמנות"), "משלבות - מונוגראמות עבריות" (הוצאת "אמנות"), "חד גדיא", חמש מגלות בעיטורים וציורים. מגילת אסתר שצייר וקישט נקנתה על-ידי עירית תל-אביב ושמורה במוזיאון העירוני.
עבודותיו הגראפיות מפוזרות במאות ספרים וכתבי עת וכן במגילות-כבוד שנמסרו מטעם מוסדותינו לאישים חשובים, כגון: לבלפור, לאיינשטיין וכוי. בשנים האחרונות עיטר כמה ספרים שיצאו בהוצאת "עם עובד". בהוצאה זו נדפס (בתש"ה, בספריה "לילד") ספרו "סבא אלף-בית".
צדקה חוצין
בן המשורר משה. נולד בבגדאד בח' שבט תרל"ו (1876). דור חמישי להרב צדקה חוצין בעל הספר "צדקה ומשפט", רב בבגדאד בשנים תק"ג-תקל"ג. התחנך ב"חדר" ובבית המדרש לרבנים "בית זלכה" ונתפרסם כאחד מטובי חכמי בגדאד. באייר תרס"ד עלה לארץ ישראל יחד עם ר' יחזקאל עזרא ב"ר רחמים ור' יעקב חיים סופר. הם נסעו בשיירה בעגלות רעועות. שלמו סכומי כסף גדולים למען ינוחו בימי השבתות. כעבור 39 יום הגיעו עד יפו בערב חג השבועות. באסרו-חג באו ירושלימה. הוא סבב בערי הארץ והשתטח על קברי הצדיקים בירושלים, חברון, טבריה וצפת. כעבור חודש ימים חזר לבגדאד דרך סוריה, אחרי מסע של ג' חדשים. בשנת תרפ"ד נסע שנית לא"י יחד עם בני ביתו ונשתקע בירושלים. בשנת תרפ"ט בנה בית כנסת פרטי "שמש צדקה" בשכונת גאולה (רחמה בת אברהם צדקה עזרה לו בסכום כסף קטן). בית כנסת זה משמש לו גם "ישיבה", בו הוא יושב והוגה בתורה יומם ולילה. לעתים קרובות נערכים שם שעורים בש"ס ובשו"ע. ר' צדקה נחשב לאחד מטובי חכמי ירושלים, חסיד וקדוש ומרביץ תורה ברבים. ההא גם מרבה בצדקות, מוהל מומחה, שמל עשרות ילדים שלא על מנת לקבל פרם.
חבר שני ספרים בשם "מקיצי נרדמים", ח"א מוסר לר"ה תש"ג (זכה לשתי מהדורות), וח"ב מוסר לר"ה תש"ד. שניהם נדפסו בירושלים, בשנים תש"ג, תש"ד.