רחוב מאה שערים ושכונת בית ישראל את הבית היפה והחדיש ביותר בימים ההם. אח"כ הרחיב והגדיל את הבנין (אחרי פטירתו בנתה אשתו בקומה השלישית את בית המדרש "ישועת ישראל" והקדישתו לחסידי אלכסנדר). יחד עם אחרים יזם וטרח בגאולה "אחוזת קלישר" שליד קבר רחל.
הוא ואשתו הניחו עזבונות מהכנסות הבית והחנויות שבמבוא שכונת "בית ישראל" לתמיכה בתלמידיחכמים ולמתן פרסים לתלמידים המצטיינים שבתלמודתורה מאה שערים ודירה להכנסת אורחים תלמידי חכמים. חיבר ספר דרוש ופירושי אגדות התלמוד בשם "תשואות חן". חלקו הראשון יצא לאור בשנת תרפ"ד בירושלים והחלק השני בשנת תרפ"ז, אחרי פטירתו, ועוד נשארו אחריו אצל בנו דברי דרוש וחידושי תורה בכתב-יד.
נפטר בירושלים ביום ב' אייר תרפ"ז.
יוסף קודריאנסקי
בן משה צבי - נולד ב-1 בנובמבר 1863 בעיירה מאקארוב, פלך קיוב. אביו היה עסקן צבורי. את חנוכו קבל ב"חדר". ידע על בוריה את הספרות העבריה העתיקה והחדשה. כשבגר ונשא אשה נהיה לסוחר.
לשם מסחרו, שגדל והתפתח, עבר לגור בצאריצין (סטלינגרד כיום) וסחר בדגים מלוחים מאסטרחן ובנפט של באקו. במשך זמן-מה שימש אצלו כסוכן נוסע הסופר צבי כשדאי ולפי הוראותיו תיאר את חיי היהודים בארצות הקוקז וחיי היהודים הקרימאים. מסחרו הצליח, והוא רכש לו נכסים בבקו וגם קנה יערות באוקראינה. לציוני נהיה מנעוריו, והיה עסקן צבורי חשוב. באותו הזמן נבחר גם לחבר ועד הקהלה בצריצין. בעיר זו אירגן סניף של ההסתדרות הציונית, שעסק גם בעבודה תרבותית עברית. בשנת 1908 יסד חברה בשם "התחיה", שהתעסקה בתרבות הגוף, וגם יסדה קלוב לנוער הציוני. חברה זו נתקימה עד השתלטותם של הבולשביקים.
בשנת 1909 עלה לארץ-ישראל. בבואו ארצה הצליח להביא עמו אמצעים חומריים הגונים. כשנוסדה חברת "עתיד" בחיפה לתעשית סבון ובו' נהיה לאחד מבעליהמניות הראשיים של בית החרושת הנ"ל.
כשנבנה הפרבר תל-אביב, רכש לו שני מגרשים (רחוב יהודה הלוי) והקים עליהם (לאחר מלחמת העולם הראשונה) שני בנינים בני שלש קומות כ''א הראשונים בימים ההם בתל-אביב. בשנת 1910 יסד בתל- אביב את "מושב הזקנים", ובמשך שנים החזיקו על חשבונו. במשך הזמן השקיע הרבה כספים במגרשים עירוניים ובקרקעות שרכש אותם לשם מסחר.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נאלץ ע"י הטורקים לעזוב את הארץ וחזר לרוסיה. עם סיום המלחמה שב ארצה בשנת 1919. במשך כמה שנים היה חבר ועד תל-אביב וסגן היו"ר שלו. באותם הימים נמנה על קבלני הבנין החשובים בתל-אביב. לאחר שובו ארצה (1919) המשיך לדאוג ל"מושב הזקנים" שיסד, הנמצא כיום ברחוב "יבנה" ותודות לפעילותו ומסירותו התבסס המוסד, שעברו עליו כמה הרפתקאות, והיה מפוזר בבתים שכורים. קודריאנסקי לא נח ולא שקט עד שהמוסד נבנה לתפארת ברחוב אלנבי פינת מונטיפיורי ועשה את כל מה שביכלתו שהמוסד יהיה בנוי בבנין גדול, יפה, מרווח, נקי ומודרני. הוא דאג לבחירת פרסונל למוסד ולכל פרט ופרט, שלא יחסר לזקנים כלום, שלא ירגישו אי-נוחיות. הוא נתמנה אח"כ לנשיא הכבוד של הנהלת המוסד.
כן נתן את ידו להקמת "אגודת חובבי החזנות והשירה העברית" בתל-אביב.
כשהוקם בארץ בית החרושת למלט "נשר", נתמנה למנהל הסניף בתל-אביב, ובתפקיד זה עמד עד חדשי חייו האחרונים.
בשנת חייו האחרונה חלה ובי"ג כסלו תש"ב (3.12.1941) נפטר ונקבר בבית העלמין הישן בתלאביב.