והמילות היהודית בירושלים) ממשפחת ר' מנחם מנדיל מוויטבסק (מראשוניה וממנהיגיה של עלית החסידים). למד ב"חדר" ואח"כ בבית-הספר החדיש מיסודו של הד"ר זאב (וילהלם) הרצברג (בית-הספר למל). המנהל אפרים כהן הכיר בכשרונותיו וכשגמר את ביה"ס שלח אותו ללמוד בבית-המדרש למורים יהודים בהאנובר (גרמניה). משחזר ארצה עבד בהוראה במוסדות החינוך של חברת "עזרה" בגרמנית ובעברית החל משנת 1894, ומשנת 1908 היה מנהל ביתהספר למל. היה חבר המרכז הראשון של הסתדרות המורים בשנות 5- 1903, ממיסדי "קוהלת", יו"ר ועדת התרבות של הסתדרות המורים; השתתף ביסוד גני הילדים העברים הראשונים בירושלים. חבר פעיל בלשכת בני ברית בירושלים מ-1895, נשיאה בשנות 24- 1918 ו-29 -1926, יו"ר הועד הפועל של הלשכה הארצית הגדולה בשנות 39- 1925 וכעת נשיא-הכבוד בה. היה חבר ועד בית-הספרים "מדרש אברבנאל" מיסודם של בני ברית בשנות 20-1900, חבר הועד של בית-ספרים זה במהותו החדשה בתור בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בשנות 26-1920, ומאז יו"ר ועד "ספרית ירושלים". השתתף ביסוד השכונה המודרנית בשעתה זכרון משה ובנה בה את ביתו בין הראשונים (הרחוב שביתו בנוי בו נקרא כיום על שמו: רחוב ישעיהו פרס) והוא יו"ר ועד השכונה. ביזמתו נוסד מעון העולים בני ברית בירושלים, וכיום אפוטרופוס וחבר המועצה של הנהלת המעון. השתתף ביצירת קרן בני ברית לבנין בתים בארץ-ישראל, שבעזרתה נוסדה השכונה בית וגן במרומי סביבת ירושלים, וכיום יו"ר של הנהלת קרן זו. יו"ר הועדה לעזרה סוציאלית של הלשכה הגדולה בני ברית' יו"ר האגודה העברית "למען ירושלים" וחבר ועדת השמות שליד הקרן הקיימת לישראל.
מראשית עבודתו בהוראה התמסר לחקירת ארץישראל ועתיקותיה והשתלם במדע זה באוניברסיטת ברלין וב"מוסד הגרמני-האוונגלי לחקר קדמוניות הארץ הקדושה" ("פלסטינה פראיין"). השתתף ביסוד החברה העברית לחקירות ארץ-ישראל ועתיקותיה, היה חבר הנהלתה בשנות 31-1920, ומאז חבר מועצתה, פרסם מאמרים ומחקרים בקבצים ובחוברות ה"ידיעות" של החברה הזאת. כן פרסם ממחקריו וממאמריו ב"תרביץ", בידיעות בני ברית, בעתונות היומית והשבועית העברית, ב"קובץ מאמרים לדברי ימי העתונות בארץישראל", בירחון "ישורון" (בגרמנית, ברלין), בירחון לתולדות היהדות ומדעיה (בגרמנית, ברסלאו) ובירחון של ה"פלסטינה פראיין" הגרמני (לייפציג).
חיבר את המדריך המודרני הראשון לארץ-ישראל בשם ספר המסעות בארץ-ישראל וסוריה הדרומית, שהופיע במהדורות עברית וגרמנית בתרפ"א (1921); גיאוגרפיה של ארץ-ישראל (תרפ"ו); ספר שמושי חדש על ארץ-ישראל (בגרמנית, 1934); תולדות בית הספר להאציל לבית למל (תרצ"ו). כעת משתתף בעריכת "ספר ירושלים" בהוצאת האגודה העברית למען ירושלים ומוסד ביאליק וחברת "דביר". עוסק בחיבור הספר הגדול "ארץ-ישראל. אנציקלופדיה טופוגרפיתהיסטורית", שכרכו הראשון הופיע בשנת תש"ו.
שלמה הלוי רוהלד
נולד בירושלים, כ"ה אייר תרל"ה (1875), לאביו שמואל בן הרב נפתלי יצחק , ראש וראשון לשוחטים בעדה האשכנזית בירושלים, מגזע הגאון ר' שבתי כהן בעל הש"ך, לאמו חנה בת הרב שלמה בן הגאון חנוך הניך הלוי שושן מקאלוואריה, מחבר ביאור רשב"ח על הרמב"ם.
למד אצל מופלגי גדולי תורה כמו הרב יעקב בן ישראל זלניר, הרב הירשל בן אברהם איצא (חתן הרב מוני זילברמן), הרב דוד הכהן שותק (מתלמידי הרב י. ל. דיסקין) ועוד. וזמן מה למד בבית מדרשו של הרב נפתלי הרץ הלוי בעת שבתו בירושלים, לפני שנתמנה לרב ביפו והמושבות, וקבל ממנו הדרכה והשפעה.
התענין בצרכי צבור עוד מגיל צעיר ובשנת