תרנ"ב הוציא את העתון "מוריה" שיצאו ממנו בסך הכל שלשה גליונות.
להזמנת ר' יצחק אייזיק בן-טובים , גבאי ומנהל התלמוד-תורה "שערי תורה" ביפו, ירד ליפו ביום ט"ו אב תרנ"ו לשמש מזכיר המוסד הנ"ל. התמיד בשרותו זה 40 שנה.
עבד ועמל להרחבת המוסד הזה ובמקום חמשה חדרים שהכיל המוסד בבואו, היה מספר החדרים בצאתו - שנים עשר, מלבד שלשה בתים שרכש המוסד, וקבל מהם הכנסת שכירות.
בבואו ליפו כבר מצא כאן על כסא הרבנות את רבו מירושלים, ר' נפתלי הרץ הלוי, ולבקשת הרב החל לעזור לו בעבודות כתיבה של פסקי-דין במשפטים יכל מיני תעודות בקשר לחוג-השיפוט של הרבנות היפואית, שנתרחב ונסתעף מאד עם גידולו של הישוב העברי בעיר ובסביבה.
על פי השתדלותו נוסד הבית דין בבית הרב קוק וקבל צביון של בית דין מסודר, העוסק בכל ענפי דין ודברים שבין אדם לחברו ובעניני צבור של כל ד,קהלות במושבות שביהודה והיה לגולת הכותרת לעדת יפו מקודם ואח"כ בצרוף תל-אביב. מאז משמש הוא כמזכיר, ואח"כ כמזכיר ראשי, של משרד הרבנות בתל-אביב עד היום ומוסמך לסדר ענינים בתפקידו של רשם ראשי בבית הדין בכל הדברים הנוגעים לעניני בית-דין וניסוח פסקי-דין בכל פרטיהם. בתפקיד זה מפליא זכרונו החזק בשמירת שמות ותאריכים מלפני עשרות שנים בקשר לענינים שעברו את טיפולו.
למלאות לו 70 שנה, ביום כ"ה אייר תש"ה, נערכה מסיבה לכבודו מטעם ועד יובל מורכב מרבנים ואנשי-צבור וידידים אוהדים הוציאו לכבודו חוברת בשם "לך שלמה - קונטרס שמע שלמה". בחוברת ברכות מאישים וממוסדות, לקט קטן של חידושי תורד. ומונוגרפיה מפורטת על תולדותיו והתפתחותו של מוסד הרבנות הראשית לתל-אביב - מיצירות בעל היובל.
לרגל יובל השבעים עטרוהו הרבנים הראשיים משה אביגדור עמיאל ויעקב משה טולידאנו והרב יוסף צבי הלוי בתואר "מורנו" לכבוד משרתו רבת האחריות ורבת השנים.
אלעזר יעקב פודהורצר
נולד בצפת בט"ו אדר תר"כ לאביו ר' יונה בן הרב ר' יעקב, רבה של קהלת טרנופול (גליציה) מצאצאי ר' שאול ווהל. נתחנך ב"חדר" ובישיבה בצפת. בשנתו ה-27 בחרו בו רבני העדה וראשיה ושלחוהו לאוסטריה לעורר את לב נדיבי עמנו להגביר את עזרתם ליהודים יוצאי מלכות אוסטריה (וגליציה בכללה). במסעו נפגש עם רבנים, המנהיגים וגדולי הצבור בווינה ובערים רבות והצליח לעוררם לעזרת הסובלים יסורי ישוב ארץ-ישראל.
תקע יתד לישוב עברי במירון, קנה שם שטחי אד מה, יסד שם ישיבה ומושב-זקנים, גאל את קברו של רבי יוחנן הסנדלר ועזר לגאול את שרידי ביתהכנסת העתיק של מירון, הנקרא על שם רבי שמעון בן יוחאי.
במשך שנים רבות עמד בראש בית-החולים אטלינגר, אולם לא היה מרוצה מדרגת בית-החולים הזה, בי לפי דעתו היתד, צפת היהודית זקוקה וראויה למוסר רפואי משוכלל יותר. לפיכך, כשביקר הרב הלונדוני ד"ר גאסטר בצפת הטעים לו ר' אלעזר יעקב את הצורך בבית-חולים חדיש, היכול לעמוד בהתחרות לעומת בית החולים של המיסיון. כשחזר הד"ר גאסטר ללונדון הצליח להשפיע בענין זה על הבארונית די רוטשילד, ואכן בנתה בצפת את בית-החולים רוטשילד, שהוא כיום בית-החולים של "הדסה".
מעת שנוסדו המושבות בגליל העליון שקד על שלומם וטובתם של תושביהן ולא פעם היד, מכתת את רגליו לראש-פנה, ואפילו עד למטולה, כדי ליישב סכסוכים ולהביא שלום בין אדם לחברו.
היה מכובד אף בעיני אנשי השלטון ובעת הצורך היה מתיצב לפניהם בשליחות העדה להגנה על עניני היהודים.
נפטר בצפת, בי"ד מרחשון תרפ"ה.
משה פודהורצר
נולד בצפת ביום ה' סיון תרמ"ט לאביו ר' אלעזר יעקב (מצאצאי רבי שאול וואהל, שלפי המסורת נבחר למלך פולין ליום אחד). נתחנך ב"חדר" ובישיבה אצל אבי-אמו הרב רפאל זילברמן, רבה של צפת ואצל הרידב"ז ז"ל.
היה מזכירו ויד ימינו של אבי-אמו הרב בהנהגת עניני הקהלת. כן עזר לאביו בפעולותיו בהקמת ישיבת בר יוחאי ומושב זקנים במירון ובגאולת השרידים הקדושים - קברו של רבי יוחנן הסנדלר וחורבת בית-הכנסת של הרשב"י - במירון. היה מזכיר כוללות גליציה בצפת ובימי מלחמת-העולם הראשונה היה חבר פעיל בהנהלת ועד הסיוע ו"עזרת חולים" מטעם הועד