שמעון מזרחי
נולד בירושלים, כ' אלול תרמ"ד (1884), לאביו משה בן החכם שמעון מזרחי , שעלה מבגדאד לפני כ-80 שנה, ולאמו ממשפחת חסון מרודוס. למד בתלמוד תורה ספרדי בירושלים, בביה"ס של "אליאנס" ובמקוה ישראל. ב-1902 יצא למצרים דרך המדבר, נתקבל לפקיד בהנהלת הסוכנות הקאהירית של החברה האמריקאית למכונות-תפירה "סינגר" ועבד בה שנתים.
ב-1905 החל לעבוד כפקיד בבנק האנגלו-מצרי בקהיר, ועלה בדרגה עד שהיה לאחד הפקידים הראשיים בבנק והגיע לעמדה נכבדה בצבור הקאהירי, היהודי והלאיהודי. היה פעיל ב"בני ברית" והצליח למשוך לארגון יהודי זה רבים מאנשי הצמרת של החברה היהודית בקאהיר, שקודם לכן היו אדישים לעניני היהדות והצבור היהודי. כן פעל והפעיל בשנות מלחמת-העולם הראשונה לעזרת היהודים הגולים מארצנו במצרים.
נשא לאשה את רבקה בת נסים מזרחי מירושלים (נפטרה בתל-אביב, ה' תשרי תש"ג).
אחרי כיבוש החלק הדרומי של ארצנו הפנה את תשומת-לב ראשי הבנק כלפי האפשרויות הכלכליות והעסקיות שבהפעלת הבנק בארץ-ישראל, שהעליה היהודית עתידה ליצור בה חיי משק מפותחים. הצעתו נתקבלה וב-1918 נשלח יחד עם מר קלארק ליסד סניף של "הבנק האנגלו-מצרי" בירושלים והוא נתמנה לסגןהמנהל. ב-1919 יסד את סניף הבנק ביפו ונתמנה למנהלו, וב-1925 הצליח להשפיע על ההנהלה המרכזית של הבנק, שהתמזג עם "בנק ברקליס", לפתוח סניף בתל-אביב, ומאז היה מנהל "בנק ברקליס" בעיר העברית, שעזר לפיתוחה מראשית פעולתו הבנקאית בארץ.
בימי המהומות ב-1921 אסף עשרות משפחות יהודיות שגרו בסביבת הנמל ביפו, בסכנה תמידית לחייהם, העמיד להם אהלים ליד ביתו שברחוב יהודה הלוי בתל-אביב ודאג למחיתם עד שסידר אותם במחיה ובשיכון בעיר העברית. כדי לאפשר את העברת המסחר והמלאכה של היהודים מיפו לתל-אביב, להרחקת יהודים מהסכנה של פרעות ולפיתוח העיר העברית, יזם והצליח לסדר הלואה גדולה לרכישת הקרקעות של "מרכז מסחרי" בתל-אביב והקמת הבנינים בו, וכך נרכש הפרדס הידוע בשם "פרדס שייך עלי". לאות תודה והוקרה על פעולותיו אלה קראו מיסדי המרכז המסחרי רחוב על שמו, הוא "רחוב מזרחי" עד היום.
גם כאן היה חבר ב"בני ברית" ועסקן פעיל במוסדות צבוריים רבים. בהיותו מכובד גם בין הערבים השתמש בקשריו לישוב סכסוכים בין העדות וכמה פעמים עזר לדיזנגוף במניעת התנגשויות ומריבות בין ערבים ליהודים, כשסוכנים מסוימים השתדלו לזרוע ריב ומהומות בארץ. בן עזר בקשריו במישרין ובעקיפין לגאולת קרקעות ולסדר פגישות למען השלום בין עסקני הישוב העברי ובין נכבדי הערבים ומנהיגיהם.
נפטר בתל-אביב ביום ג' אב תרפ"ז (3.8.27) ונקבר בבית הקברות הישן.
צאצאיו: משה, נסים ומזל אשת משה ברוכיאל.
יהודה דרויאן
נולד בלוצ'ין, לטביה, בשנת תרכ"ד (1864) לאביו נחום לייב , שהוא ואביו ואבי-אביו היו אכרים חוכרי אדמה ממשלתית שם. למד בחדר ובבית-ספר עממי רוסי ואח"כ יצא גם הוא לעבודה בשדה משנתו ה-15 והלאה. פעם, ביום א' בשבוע, כשחרש בשדה בצמד סוסים עבר שם בכרכרה בעל האחוזה הסמוכה שהיה חבר הסינאט, העמיד את הכרכרה ושאל אותו: היתכן לעבוד ביום א' ? השיב לו הבחור, שהוא יהודי וכבר אתמול קיים את מצות השבת לפי דתו. וכשהתפלא השר למראה יהודי עומד אדמה, הסביר לו הבחור, שהוא כבר הדור הרביעי לעובדי אדמה במשפחתו. לאחר זמן מועט באה פקודה מפטרבורג לא להחכיר עוד אדמה ליהודים, חוץ מאשר למשפחת דרויאן.
ב-1887 עלה ארצה ונכנס לעבודה כפועל בנטיעת כרמים במושבות יהודה וכשנוסדה המושבה רחובות מטעם החברה "מנוחה ונחלה" עבר לעבוד שם בהנהלת מר לוין-אפשטיין , והעבודה בנטיעה התנהלה על-ידי אהרן אייזנברג . ברחובות היו הפועלים מאורגנים אז