במשך הזמן פרסם את החוברות והספרים: "שיחות של רופא" (1913), "היגיינה" (1921), "לואי פסטר" (1923), "היגיינת הילד בגיל הגן" (1927), "העבודה ההיגיינית בבתי הספר" (1929), "הטפול ברגל" (1930), "גיל ההתבגרות" (1930), "ההיגיינה של צרכי אוכל" (1931), "חיי אדם" כרכים א-ב (1935), "מה נעשה לבנינו ויהיו בריאים ברוחם" (1935), "עבריינות הנוער בארץ" (1937), "בעיות סוציאליות וחנוכיות" (1937), "בית הספר והתלמיד בארץ ישראל" (1938), "מלידה עד שש" (1939), "תורת פרויד" הוצאת יבנה, "הדור הבא" (1946) וכו'. כמה מהספרים הנ"ל יצאו במהדורה ב' וג'.
תרגם אח הספרים: "הפסיכולוגיה" של פרופ' ירושלם (1923), ו"משחקי האדם" של ק. גרוס (נמצא תחת מכבש הדפוס בשני חלקים).
שינה לפני כמה שנים את שמו מברוכוב לברכיהו. חותם בפסידונים: מ. אסיא, מ. בן-יעקב, מ. אבירות ועוד.
יהודה ליב גרשון (יל"ג) כהנוביץ
נולד באחוזה סטארו-בליצה (מחוז הומל, רוסיה הלבנה), י"ט אלול תרל"ט (אוגוסט 1879), לאביו ר' מנחם יוסף , תלמיד-חכם, סוחר וחוכר-אחוזה, ולאמו שיינה פראדה לבית אלטרמן . למד ב"חדר" וממורים פרטיים בבית הוריו וגם "גלה למקומות תורה" לעיירות הורביל ואובארוביץ. (בין מלמדיו היה אחד לתלמוד, ר' אלעזר רומאנובסקי , שלימד גם את אביו ואבי-אביו). געגועי אמו לעלות לארץ-ישראל ולעסוק בחקלאות, והשפעת מוריו וקריאתו בספרות העברית ובעתונות הלאומית בעברית ובאידית עוררו בו את החיבה לציון עוד מילדותו והיה אוסף כספים בקערות ערב יום כיפור בבית-התפילה של אביו לטובת בית-החולים "משגב לדך" בירושלים (משם קיבל "כתב גבאות"). ואח"כ לטובת "חובבי ציון" ו"בית נאמן" שבירושלים. בתרנ"ז עבר לעיר הומל, למד פנקסנות ועבד כפנקסן בחברה לנפט "מאזוט" ובמזכיר ופנקסן ראשי בהלואה וחסכון לאומנים ורוכלים יהודים. באותה שנה הצטרף להסתדרות הציונית, בתרנ"ח-תרס"א עבד (בהתנדבות) במזכירות של לשכת הגליל הציוני בהומל בהנהלת המורשה הגלילי ד"ר צבי ברוק ; בתרס"ב-תרפ"ג מזכיר ההסתדרות הציונית ואגודת חובבי שפת עבר . בהומל ; בתרס"ג-תרס"ה גם מזכיר אגודת הסופרים מיסודו של מרדכי בן הלל הכהן ; ביתרס"ד-תרע"ז מורשה הועד האודיסאי של חובבי ציון. השתתף כציר בועידות הציוניות הגליליות בווילנה (תר"ס) ובמינסק (תרס"ה) ובכנסיות ארציות בהלסינגפורס (תרס"ז), בפטרוגראד (תרע"ז) ובמוסקבה (תר"פ). בועידה זו במוסקבה נאסר יחד עם כל חברי הועידה ב"אשמת" פעולה ציונית והיה כלוא בג. פ. או. ובמבצר-הכלא הבוטירי, ואחרי שחרורו, כשנתמנה למנהל החשבונות והכספים בסובייט המחוזי (עד 1923) המשיך בפעולה. הציונית במחתרת. השתתף ב"עבודת ההווה" כמיסד של כ-20 קואופרטיבים לאשראי במקומות שונים בפלכי מוהילוב, מינסק וצ'רניגוב מטעם מרכז יק"א שבפטרבורג. עסק בפעולות ציוניות ארגוניות ותרבותיות בהומל ובסביבה, ובשנות תרע"ז-ע"ט יצג את ההסתדרות הציונית במועצת, עירית הומל, הקהלת והבנק העירוני.
כחלוצים לעלית כל המשפחה עלו שני אחיו בתקופה שלפני מלחמת-העולם הראשונה, קנו בכספי אביהם אדמה ברחובות והחלו לנטוע כרם-שקדים, אך מחוסר אמצעים מכרו את הנחלה ויצאו זמנית מהארץ בתר"ע. אהרן ניסן עלה בתרס"ד, עבד בכרמי רחובות וכתב בעתונות העברית שבארץ, יצא לאוסטרליה, עסק בהוראת עברית, ותוך הכנותיו לחזור ארצה נפטר שם בט' חשון תרצ"ה. אברהם עלה בתרס"ז, יצא לקליפורניה להשתלם בחקלאות, חזר עם הגדוד העברי מאמריקה, השתתף ביסוד המושבה בנימינה והשתקע בה כאכר ונפטר בחורף תש"ג. האח השלישי, אליהו , עלה בתרפ"א, בהרפתקאות של הברחת-גבולות, ונפטר בד' אב תרצ"ד בצפת.
עלה ארצה ברשיון עם כל בני-ביתו והוריו הזקנים באייר תרפ"ג, ואחר זמן קצר הוזמן מטעם מרכז בעלי מלאכה בת"א ליסד ולנהל את הבנק למלאכה וממשיך בתפקידו זה עד היום ובפעולות צבוריות שונות בתור נשיא הנהלת "עונג שבת" ב"אהל שם", גזבר "בית ביאליק", גזבר "ברית ראשונים", חבר מועצת הציונים הכלליים, חבר מועצת אגודת שוחרי האוניברסיטה, חבר ועדת הבקורת של "בית אחד העם", חבר הנהלת "תל צור" מפעל-מים שיתופי, יו"ר (ומיסד) התאחדות עולי הומל וסביבותיה, סגן יו"ר התאחדות יהודי רוסיה, חבר הנהלת בנק זרובבל לשעבר, חבר נשיאות המועצה המאוחדת של הקואופרציה הארצישראלית, חבר נשיאות "מרכז" ברית הפיקוח של הקואופרציה האשראית, חבר המועצה העברית ליד רושם האגודות השיתופיות, סגן יו"ר