אברהם כהנוביץ
נולד בכפר אזדעלין במחוז הומל, רוסיה הלבנה, ט"ו אדר תרמ''ט (1889), לאביו ר' מנחם יוסף, תלמיד-חכם, סוחר וחוכר-אחוזה, ולאמו שיינה פראדה לבית אלטרמן . קיבל חנוך יהודי וכללי מפי מורים בבית הוריו בכפר ובחדר בעיירה הורביל שבפלך מינסק. עוד מילדותו ספג בבית הוריו את החיבה לציון, ומה גם שאהרן אחיו כבר עלה ארצה בתרס"ד, והוא החליט לעלות אחרי אחיו. נכנס להכשרה בחוה החקלאית קוראשצובשצ'ינה, ליד מינסק, שנוסדה על-ידי מרכז חברת יק"א לרוסיה שבפטרבורג, והתנהלה על-ידי האגרונום עמנואל חייקין . ואחרי שגמר את לימודיי בחוה להלכה ולמעשה עלה ארצה ועבד בשמירה ובחקלאות ברחובות.
כאן קנו שני האחים, בכסף שנשלח להם מההורים, חלקה בת 50 דונם ברחובות והחליטו לנטוע עליה כרם שקדים לפרנסת המשפחה כולה לכשתעלה ארצה. אולם הנטיעה דרשה בספים מרובים והאחים חששו, שאם ידרשו את כל הסכום הדרוש מהאב יוכרח להרוס את מעמדו הכלכלי בגולה בטרם יבוסס לו מעמד בארץ. לכן החליטו לצאת לכמה זמן לחו"ל כדי להשתכר ולחסוך שם כספים לביסוס המשק בארץ.
אהרן יצא לאוסטרליה, התפרנס בקושי מהוראה עברית, וכשהתעתד לחזור ארצה בראשית תרצ"ה עם בני ביתו נפטר שם לפתע.
ואברהם יצא לקאליפורניה, שם עבד ולמד במשך 8 שנים את החקלאות להלכה ולמעשה. סמוך לסוף מלחמת-העולם הראשונה חזר ארצה כמתנדב בגדוד העברי, ואחרי המלחמה נשאר בארץ כחבר בקבוצה הקאליפורנית, שעלתה ראשונה על הקרקע להתישבות בבנימינה. כאן הסתדר כחקלאי מנוסה, הכין משתלה למופת בעצי-פרי שונים, יצר משק מעורב ובאחרונה נטע פרדס ואף ניהל פרדסים של אנשי חו"ל זאת ההכנסה מעבודתו השקיע בפיתוח משקו. כשהביאה מלחמת-העולם השנית משבר על הפרדסנות הוכרח לבקש לו עבודה מחוץ למשקו. הוא קיבל את הצעת חברת הנפט העירקית, שהזמינתו למשך שנה אחת בתנאים טובים לנהל נטיעות עצי פרי באבאדאן שבפרס.
שבוע לפני צאתו השיא את בתו הבכירה, וכשנפרד מקבר בתו בבית-הקברות בבנימינה אמר לאשתו: "הולך אני למרחקים ומי יודע מה עלול לקרות לאדם, ואם חלילה יקרני אסון בדרכי, השתדלי נא שיביאו אותי הנה, כי באן רוצה אני למצוא את מנוחתי".
כשלשה שבועות הספיק לעבוד בפרס ופתאום מת משבץ-הלב ט"ו אדר א' תש"ג (19 בפברואר 1943). ארונו נשלח ארצה והובא לקבורה בבנימינה ביום א' כ"א אדר תש"ג (28 מרס 1943).
אחיו הוא העסקן יל"ג כהנוביץ בתל אביב.
אשתו חוה לבית אנגרט עסקנית ויו"ר ויצ''ו בבנימינה וארבע בנותיו: רנה אשת הופמן, עדנה אשת אלקנה אינהורן, ורדה ונאווה.
זאב גלוסקין
בן אליעזר. - נולד בט' אלול תרי"ט בעיר סלוצק, פלך מינסק. מוצאו ממשפחת רבנים מעיר הלוסק.
למד ב"חדר", וכשגדל למד עברית ולמודים כלליים מפי מורים פרטיים, מכיון שאביו טעם טעם ההשכלה, בהיותו רוב ימי השנה, לרגל מסחרו, בקניגסברג.
כשהגיע ל"בר-מצוה" נכנס ללמוד לבית הספר המחוזי וסיים שם את חוק למודיו. אח"כ לקחהו אביו לקניגסברג, כדי שיטעם טעם מסחר וגם ישתלם באופן מעשי בידיעת שפות לועזיות.
כשאביו מת עליו, והוא אז בן כ"א, יצא לורשה ונכנס בשנת תר"מ לעבוד בבית מסחר גדול.
בעיר זו התרועע עם משכילי ורשה וביחוד התידד עם הסופר הידוע והעסקן המפורסם של חו"צ ש. פ. רבינוביץ (שפ"ר). בהשפעתו של שפ"ר נכנס לשורות "חובבי ציון", ועד מהרה התחיל להתבלט כעסקן חרוץ ומסור.
כשבא הרב שמואל מוהליבר לורשה, כדי להביא