יחיאל יוסף ליבונטין (חושי הארכי)
בן יהודה ליב, נולד באורשה, פלך מוהילוב, ב-1864, למשפחת רבנים ופרנסים. קיבל חנוך דתי, ולמד גם שפות ומדעים כלליים. כשגדל נסע למוסקבה, ושם נכנס ללמוד בטכניון הממלכתי, וסיים את חוק למודיו בתואר מהנדס.
היה מראשוני חו"צ ברוסיה וממיסדי האגודה המפורסמת "בני ציון", שראשיה היו מ. אוסישקין, ד"ר יחיאל צ'לינוב ואברהם אידלסון. כשנוסדה אגודת "בני משה" נספח גם לאגודת סתרים זו.
אחרי קבלו את התואר מהנדס נתקבל לעבודה ברכבת הממלכתית הרוסית. נשלח לעבוד בפרס, ואח"כ הועבר למקומות אחדים ברוסיה, ולבסוף השתקע בעיר הרוסית ריאזאן.
את עבודתו הספרותית התחיל בשנת 1891, בפרסמו מכתבים ב"המליץ" על דבר חיי היהודים בפרס. על המכתבים האלה חתם בפסידונים שלו: חושי הארכי. הדפיס ב"המליץ" ובקבצים עברים שונים שורה של ספורים, שהגדולים והחשובים שבהם היו: "הקבלן" ו"קלסתר הפנים", בהם הוא מתאר את חיי המומרים היהודים. ב"השלח" של אחד העם נתפרסם ספרו הגדול "ימי נסיון", בכרכים ב-ג בהמשכים. ברומן זה תיאר בכשרון את התסיסה הלאומית והציונית הגדולה, שקמה בשנות השמונים למאה הי"ט, בין הנוער היהודי האקדמאי. הרומן תורגם לרוסית ויידיש. גם על הרומן הזה חתם בפסידונים שלו : חושי הארכי. זמן קצר אח"כ (1899) פרסם בהוצאת "תושיה" רומן שני בשם: "שמעון העציוני". גם ברומן זה, שעליו חתם בשמו המפורש, הוא מתאר את חיי הנוער הלאומי והבעיות האישיות והכלליות, שבהן התלבט הנוער הלומד בשנות השמונים והתשעים.
מלבד שני הרומנים הנ''ל פרסם עוד שני רומנים על אותם הנושאים. שמו של האחד: "מבין הערפל" (1914) והוא מחזיק. 382 עמוד ועוד רומן בשם "השבועה". שנתפרסם כבר בא"י.
מלבד הנ"ל הוציא בשני כרכים ספורים ורשימות שהופיעו בהוצ' "מסדה" בתרצ"ח, זמן מה אחרי פטירתו.
פרסם ספר למוד לחקלאות בשם "האכרות" וחוברת על "רכישת הארץ".
ערב המהפכה הרוסית הגדולה עבר לגור במוסקבה. היה בין ראשי התנועה הציונית, גם בין הכלואים. במאסר בעוון השתתפותו בועידה הציונית הבלתי ליגאלית, שנאסרה ע"י הצ'יקה הרוסית בשנת 1920 באותם הימים האפלים כתב ספר בשאלת. הקואופירטיבים בעברית, ובו נגע גם בעבודה הקואופירטיבית, הצריכה להיעשות בארץ ישראל. מהספר הזה נדפסו רק גליונות אחדים, מכיון שבינתים יצא המחבר וגם המו"ל מרוסיה הסוביטית.
בשנת 1922 עלה לא"י.
במחצית השניה של 1936 חלה מחלה קשה וממושכת, נפטר בת"א ביום ו' חשון תרצ"ד (22.10.1936), והובל לקבורה לראשון-לציון. אחיו הוא העסקן זלמן דוד ליבונטין, ממיסדי ראשון לציון ובנק אנגלו-פלסתינה ומנהלו הראשון.
ד"ר אביגדור גרינשפון
בן יעקב משה. - נולד בה' סיון תרמ"ה. (1885) בעיירה ליכוביץ פלך מינסק.
נתחנך ב"חדר" לכל דרגותיו. למד תלמוד ונושאי כליו בישיבת מיר, בבית מדרשו של הרב בבריסק דליטא, בקבוצי התורה של פינסק וקרלין, ואח"כ בבית מדרשו של הגר"א בוילנה.
אחרי שהתמשכל התחיל להתכונן לבחינות בגרות במינסק, ובשנת 1913 עמד בבחינות הבגרות.
באותה שנה (1913) עלה לארץ ישראל ועסק בהוראה. אך בסתיו 1914, אחרי שטורקיה הצטרפה למלחמה לצד גרמניה, נאלץ היה לעזוב את הארץ, מפני שסירב לקבל על עצמו את הנתינות העותומנית.
כשחזר לגולה היה עוסק בהוראת הספרות העברית ולמודי היהדות בסמינר למורים בוילנה.