ראה אור עד היום) וביקש לצרף את למוד ההיסטוריה הכללית, ביהוד העתיקה, עם ההיסטוריה הישראלית.
בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה עמד בראש מרכז הסתדרות המורים. לאחר המלחמה, כשנוסדה מחלקת התנוך על ידי ההנהלה הציונית, נקרא לעמוד בראשה, ומאז ועד יומו האחרון עמד בראש המחלקה הזו, גם אחרי שעברה לרשותו של הועד הלאומי.
כשנוסד העתון היומי "הארץ" ע"י י. ל. גולדברג הוזמן להשתתף בעריכתו ובמשך השנים 19191922 נמנה על קבוצת עורכי "הארץ".
היה נתון ראשו ורובו בחנוך ולא התחמק גם מעבודה צבורית. השתתף גם בכמה קונגרסים ציונים, והיה בשעתו בין מיסדי הפיקציה הדימוקרטית.
בשנות חייו האחרונות הרגיש חולשת לב, ובשעת אחת ההתקפות הסתלק בשקט ונפטר בירושלים אור לכ"ט כסלו תרצ"ח.
ד"ר אברהם גרנובסקי
בן משה. - נולד בא' תמוז תר"ן (19.6.1890) בעיירה פולשטי (בסרביה).
קבל חנוך יהודי ולאומי, וגם כללי. למד עברית מפי ח. נ. ביאליק, והשתתף בפעילות באגודת התלמידים שבעצמו יסד אותה וגם עמד בראשה. כשגר אוסישקין באודיסה היה מבאי ביתו ומ"נושאי כליו".
בשנת 1907 בא עם אביו שהיה עסקן ציוני ותיק לארץ-ישראל ונכנס ללמוד בגימנסיה "הרצליה". בחדשי החופש הלך לעבוד לרחובות כפועל חקלאי, ובא במגע ומשא עם יוצרי "הפועל הצעיר" ומכריזי הסיסמה של עבודה עצמית, שנשאר נאמן לה כל ימי חייו.
בשנת 1911 נסע לחו"ל להמשיך את למודיו. תחילה למד את חכמת הרפואה, וכבר היה קרוב לסיום למודיו. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נתגייס לשרותי הרפואה, אך כשעזב את השירות גחל משום-מה ברפואה, והתחיל שוקד על למודי החוק והכלכלה המדינית, תחלה בלוזן ואח"כ בפריס.
בלוזאן היה ממיסדי תנועת סטודנטים ציוניים ממזרח אירופה - "החבר". שם גם נהיה מבאי ביתו של הפרופ' חיים טשרנוביץ (רב צעיר) ולמד מפיו תורה וחכמת ישראל. הוא נשא לאשה את בתו של הפרופ' טשרנוביץ, מרים. במשך שנים אחדות סיים את למודיו במכללה, ובשנת 1917 קבל בהצטיינות את התואר ד"ר למשפטים, בעד הדיסרטציה שלו בשאלת ההגירה ומחקר להשואת חוקים.
היה מהמשתתפים בשם העם היהודי באספת המעוטים ליסוד חבר העמים. הוזמן ע"י ממשלת. ליטה לבוא לקובנה ולעמוד בראש המחלקה למשק ותעשיה, אך הסתלק וקבל את הזמנת נחמיה דילימה לבוא להאג ולהצטרף ללשכה הראשית של הקרן הקיימת.
כשהעבירו את לשכת הקה"קל לירושלים עבר עם הלשכה ונכנס לההנהלה הראשית, וכשאוסישקין נתמנה לנשיא. הקה"קל מינה אותו לחברו בנשיאות. בשנת 1940 נבחר לועד המפקחים ואח"כ למנהל ראשי של הקה"קל וליושב ראש של הדירקטוריון שלה.
יו"ר הדירקטוריון של "מקורות", "חברת מים", חבר הועד הפועל של האוניברסיטה העברית, סגן יו"ר של החברה לפתוח תל-אביב, מנהל לחברת פתוח טבריה, בהנהלת חברת "דביר", יו"ר הועד המפקח של "בצלאל" החדש, בהנהלת "חברת המים" א', בהנהלת חברת "רסקו" ויו"ר החברה לפתוח צפת בע"מ. פרסם מאמרים בעתונות העברית והישראלית על גאולת הקרקע, החקלאות, שיטת המסים בא"י. מלבד זד, פרסם שורה שלמה של ספרים בכמה לשונות. ואלה הם: "הפרובלמות של הפוליטיקה הקרקעית בא"י" (1925), "לשאלת התישבותנו" (1927), "מסי הקרקע והחקלאות בארץ ישראל" (1927), "קרקע והתישבות" (1929), "הקרקע והבנין העברי בארץ ישראל" (1931), "שיטת המסים בארץ ישראל" (1933), "פרשת הקרקע בארץ ישראל" (1936), "מדיניות קרקעית עברית בארץ ישראל" (1938), "גזירת הקרקע" (1940), "ההיאבקות המדינית בשאלת הקרקע" (1943), "דרכים חדשות למימון המפעל הציוני" (1943), "שאלת הקרקע לקראת העתיד" (1944).
עיבד הרבה תכניות גדולות לפתוחן של החקלאות והתעשיה בארץ בעזרת הקרן הקיימת, ולשם בצוען היה בשנת 1945 וראשית 1946 בארצות הברית, כדי לשתף את יהדות אמריקה במפעלים הללו ובביצועם.
ישראל קפלן
נולד בעיר ויטקה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, בכ"ט כסלו תר"ל (1869), לאביו ר' פסח הכהן. למד בחדר ובישיבה בעיר הולדתו ואח"כ בוולוז'ין. השתלם בהשכלה כללית ועברית ועמד בבחינת בגרות אחרי הכנה בלימוד פרטי. הצטרף לתנועת חיבת ציון ואח"כ